גמישות מחשבתית

בארבע השנים האחרונות, נדמה שאנחנו נדרשות לאמץ מונחים מעולמות הפסיכולוגיה כדי להמשיך לתפקד. כאשר הקורונה הפציעה בחיינו, הקרקע היציבה שלנו החלה לרעוד. חשבנו שזה האתגר הגדול ביותר שנידרש לו בעשור הזה ואימצנו כלים שונים להתמודדות. לשיח היום-יומי נוספו ביטויים כמו חוסן, ניהול עצמי בזמן משבר, ריחוק חברתי ועוד. כשנראה היה שהתאוששנו ממשבר הקורונה, על השלכותיו המורכבות, הגיע ה-7 באוקטובר והמציאות שהכרנו כאומה וכפרטים התנפצה לרסיסים. מאז דבר לא נותר כשהיה.  

כלי החוסן שהכרנו עדיין רלוונטיים, אך לא מספיקים ואנו נדרשות לאמץ ביטוי חדש, ללמוד כלי חדש – הגמישות המחשבתית.  

מהי הגמישות המחשבתית ואיך נשתמש בה בעולם התעסוקה?  

ההגדרה המילונית היא "היכולת של אדם להתמודד עם שינויים סביבתיים וחוויות אישיות", אבל מה זה אומר בפועל? איך אנו יכולות באמת להתאים את עצמנו לשינויים הסביבתיים?  

אנחנו חיות במעגלים שונים – המעגל התעסוקתי-מקצועי שלנו, המעגל החברתי, המעגל המשפחתי, המעגל הציבורי. נשים ברחבי המדינה מתמודדות עם טלטלות רבות בכל אחד מהמעגלים הללו – גם במעגלים האישיים וגם במעגלים הרחבים יותר, החיצוניים. המציאות סטתה מהמסלולים המוכרים ואנו צריכות להתאים את עצמנו. גם עולם התעסוקה נדרש להתאמות שונות וזה מרחיב עבורנו את האתגרים.  

עולם העבודה, כמו כל תחום אחר, עובר טלטלה. הלם, אובדן וכאב שטפו את אזרחי המדינה באותה שבת שחורה ומיד לאחר מכן גוייסו מאות אלפי ישראלים, נשים וגברים, למילואים לתקופות ארוכות. בני ובנות הזוג התגייסו אזרחית לתפעל את הבית. במקביל, פונו מאות אלפי תושבים מבתיהם, עסקים רבים נסגרו, הקהילה העסקית הבינלאומית התקשתה לשמר את הקשרים העסקיים עם עסקים ישראליים וארגונים רבים עברו משברים כלכליים.  

זו המציאות שלנו בארבעת החודשים האחרונים ויחד עם זאת, אנו ממשיכות להתקיים ולפעול. אנו נדרשות להתאים את עצמנו ולייצר פתרונות יצירתיים בחיים האישיים והמקצועיים שלנו ופה, בדיוק פה, נדרשת גמישות מחשבתית.  

פרופ' קרול דואק, פסיכולוגית התפתחותית מאוניברסיטת סטנפורד, פיתחה את מודל ה-MINDSET.  

על פי פרופ' דואק אצל כל אחת ואחת מאתנו קיימים שני סוגים של דפוסי חשיבה: דפוס חשיבה מתפתח ודפוס חשיבה מקובע. דפוס החשיבה המתפתח הוא, בקצרה, אמונה בכך שהיכולות שלנו הן הבסיס והפוטנציאל וניתן ואף רצוי לפתח אותן. דפוס החשיבה המקובע מייצג את המחשבה שהיכולות שלנו הן התכלית והמקסימום ולא ניתן לשנות או לפתח אותן.  אצל חלקנו הדפוס המתפתח הוא המשמעותי יותר ואצל חלקנו הדפוס המקובע משמעותי יותר. כדי להשיג את הגמישות המחשבתית הנחוצה כל כך, אנו צריכות לפתח ולהעצים את דפוס החשיבה המתפתח; להבין ולהאמין שכל יכולת שלנו, כל כישור, כל מחשבה וכל אמונה יכולים להשתנות, להתפתח, להתעצם או להצטמצם.  

ישנם כלים ותרגילים רבים לשיפור הגמישות המחשבתית. אנו רוצות לתת לכן כלי אחד שכדאי לאמץ כדי להגמיש את החשיבה שלנו. את התרגיל הגה ד"ר אדוארד דה בונו והוא נקרא: "פלוס, מינוס, מעניין" (PMI). 

במסגרת הרגלי קבלת החלטות, אנו נוטות לשאול את עצמנו שאלות בעד ונגד ולערוך טבלאות מסודרות שמסייעות לנו לקבל את ההחלטה הנבונה ומבוססת ההיגיון. הבעייה היא שטענות ה"בעד" וה"נגד" מגיעות מתוך המחשבות שלנו, אלו שבדרך כלל די מקובעות. למעשה, אנחנו כותבות ברשימות את מה שאנו כבר יודעות ורק מציגות את הדברים באופן נוח ומסודר יותר, אך אנו לא פותחות את המחשבה לכיוונים אחרים. כל מה שאנחנו צריכות לעשות הוא להוסיף עמודה לטבלת האיזונים – עמודת ה-"מעניין".  

בדוגמה המצורפת ניתן לראות כיצד התלבטות, שנראה כי התוצאה שלה חד משמעית, מקבלת תפנית, לאחר שמתווספת העמודה השלישית. 

רקע לדוגמה: מנהלת צוות שירות לקוחות, בחברה גדולה, שוקלת לבקש העלאת שכר. היא חוששת מתגובת המנהלת שלה ובמשך מספר ימים מתלבטת האם להעלות את הנושא. במסגרת ההתלבטות, היא עורכת רישום של בעד ונגד (פלוס ומינוס). 

בשלב הבא היא מוסיפה עמודה נוספת – מעניין.  

אנחנו יכולות להיאחז בתפיסות המקובעות ויכולות לאמץ את שאלת ה-"מעניין", שתעזור לנו לאמן ולהגמיש את החשיבה. התייחסות לדילמות באמצעות כלי ה-פלוס-מינוס-מעניין תסייע לנו לקבל החלטות מקדמות ותואמות את המציאות המשתנה והמאתגרת.