עוד קונספציה נשברה. אי אפשר כבר לשמוע את המילה הזו – קונספציה, אבל היא חלק מהחיים שלנו כי כולנו נשאבים לתוך הקונספט ולתוך נרטיבים שמקיפים אותנו מיום היוולדנו, בוודאי במדינה כמו שלנו. עם ישראל הוא עם שחי על חרבו, חרב שהאוחזים בה עד השנים האחרונות היו רק גברים.
לאורך ההיסטוריה הישראלית היו הבלחות של מסירת החרב גם לידי נשים, אך הגברים ששהו בעמדות של קבלת ההחלטות, הקפידו להשאיר אותה אצלם. נשים אמיצות פעלו לשינוי לאורך השנים, בראשן אליס מילר ועתירתה לבג"ץ לאפשר לנשים לשרת כטייסות בחיל האוויר. בג"ץ פתח את הדלת הצבאית הלוחמת בפני נשים.
אין ספור טענות נשמעו כנגד שירות נשים במערכי הלחימה השונים – נטען שנשים פגיעות יותר במידה ותיפולנה בשבי, נטען שהנוכחות שלהן תקשה על תפקודם של הגברים, נטען שזהו לא תפקידן הטבעי וההיסטורי, נטען שהן אינן כשירות לכך.
ובכן, ב-7.10.23 נפל דבר והוכח שנשים לוחמות הן כח אדיר. כל הטענות הופרכו. גם הטיעון שנשים פגיעות יותר בשבי הפך ללא רלוונטי, כאשר חיילות שאינן לוחמות נפלו בשבי וכן אזרחיות בכל הגילאים נחטפו למנהרות השאול של החמאס. הצבא של 2023 אינו רק נחלתם של הגברים. נשים לוקחות חלק בכל מערכי הצבא. הן לוחמות, מפרשות, מתכננות ומבצעות. נשים התריעו על שעתיד להתרחש, אך נתקלו בחומה בצורה, חומת התפיסה שאומרת שנשים לא מבינות בקרב. הרבה תפיסות השתנו, אמונות נסדקו או בכיוון ההפוך – התחזקו, אך התפיסה שהרחיקה נשים מעמדות מפתח בקרב – נשברה לרסיסים קטנטנים ואנו מקוות שתיעלם לחלוטין מהשיח הישראלי.
צה"ל של אחרי ה-7.10 לעולם לא יהיה צה"ל שלפניו, וכך גם החברה הישראלית כולה. בצה"ל של לפני השבת השחורה, אזהרותיהן של נשים שהתריעו על שעתיד להתרחש בוטלו בזלזול. גם התצפיתניות וגם חיילות ביחידה 8200 נענו בבוז לאחר שהתריעו, שוב ושוב על תרחיש האימים הצפוי. הן פגשו גברים שאחזו בכל כוחם בקונספציה הישנה, זו שאומרת שהצבא הוא מקומם של הגברים בלבד. הן פגשו את העולם הישן והוא לא נענה להן. אבל עכשיו, אחרי השבת הארורה, נשים הוכיחו שהן כאן כדי להישאר.
יום אחד המלחמה תיגמר ואנחנו חייבות לזכור ולהזכיר את הכח של הנשים. נשות "חרבות ברזל" תצאנה או תחזורנה לאזרחות ושם תפגושנה את עולם העבודה. הן תפגושנה שם גברים שעדיין אוחזים בתפיסות המיושנות לגבי נשים בצבא ומשליכים אותן גם על עולם העסקים, אבל הנשים הללו יודעות משהו אחר והן כבר הוכיחו אותו.
עולם העבודה בישראל של אחרי המלחמה יכול לחזור להיות מה שהוא היה, אבל אנחנו לא ניתן לזה לקרות. שנים מדברים על 'עולם העבודה החדש', הרבה תיאוריות ופרשנויות מדברות על דור כזה או אחר, אבל אנחנו רוצות להאמין שאת השינוי האמיתי תעשינה הנשים שמוכיחות היום שאי אפשר בלעדיהן. נשים צריכות להיות בכל זירה ובכל אחת כזו להיות משמעותיות. עולם העבודה מחכה לכן!
