למה סלאשריות היא העתיד?

כשאנחנו מדברות על קריירה, אחד הדברים המשמעותיים ביותר, עבור נשים רבות, הוא הביטחון התעסוקתי. הדאגה לביטחון ויציבות תעסוקתית עוצרת פעמים רבות נשים ממימוש הקריירה, שאליה הן שואפות. 

אלא שבעולם תעסוקה הפכפך ומשתנה, ביטחון ויציבות תעסוקתיים, במקרים רבים, הם יעדים רחוקים מהישג יד. 

אחת הדרכים לייצר ביטחון תעסוקתי היא יצירת מקורות הכנסה נוספים. אנחנו לא מדברות  על הכנסה פאסיבית ובטח שלא על הפרסומים שקוראים לאנשים להרוויח עשרות אלפי ₪ בחודש, מעבודה בחוף הים. אנחנו מדברות על יצירת מקורות הכנסה מקבילים לעבודה היום-יומית. 

בעולם העבודה, אנשים, שבוחרים לעבוד במספר עבודות במקביל, נקראים "סלאשרים" או "אנשי הגם וגם". המילה סלאשרים מגיעה מסימן ה"סלאש" המסמן הפרדה בין מספר נושאים מקבילים. 

בעולם העבודה הישן, מיקבול של מספר מקורות הכנסה, או אפילו מספר קריירות, נתפס כבלתי יעלה על הדעת. ארגונים הקפידו לציין בחוזי העסקה שעל העובדים החדשים נאסר לעבוד בעבודה נוספת. בשנים האחרונות השתנתה התפיסה. זה לא קרה ביום אחד ועדיין ישנם ארגונים, שמנסים למנוע מהעובדים לעבוד במקומות נוספים במקביל, (הכוונה לא לעבודה בארגונים מתחרים, אלא גם בתחומים שונים לחלוטין), מתוך רצון שהעובדים ישקיעו את מלוא מרצם וזמנם בארגון אחד, אלא שהשאיפה הזו לא מתיישבת עם הצורך של העובדים ביציבות תעסוקתית וכלכלית וגם לא מתיישבת עם יוקר המחיה המאמיר. למעשה, המציאות העכשווית, הן בעולם העבודה והן מחוצה לו, מביאה אנשים רבים למסקנה שמקור פרנסה אחד לא עונה על כל צרכיהם. 

יתרה מזאת, בעולם שבו הידע נגיש ושופע, הלמידה לא עוצרת וישנה הצפה של אפשרויות, נראה שהתחייבות למקור תעסוקה אחד ויחיד חוסם את האפשרות להנות מעולמות תוכן ועניין נוספים. המילה FOMO  (או בעברית: חרדת החמצה), המתארת מצב שבו יש חשש תמידי ממה שאינו נגיש לנו, חשש שנחמיץ משהו טוב יותר ממה שאנחנו עושות עכשיו, היא מילה הנוכחת כמעט בכל תחום בחיים  ובשנים האחרונות חדרה גם לתחום התעסוקה. 

המיקבול, הסלאשריות, ריבוי העיסוקים הם למעשה תוצאה של מציאות וצורך ומאפשרים לנו ליהנות מכל העולמות – גיוון בתוכן שבו אנו עוסקות, יצירת בטחון תעסוקתי וכלכלי, כך שגם אם מקור פרנסה אחד יסתיים, נוכל בינתיים להתקיים מן המקורות הנוספים. הסלאשריות מאפשרת לנו להתקיים באופן שתואם את המציאות העכשווית גם בהיבט התעסוקתי, גם בהיבט הכלכלי וגם בהיבט של התפתחות אישית. 

הדרך לסלאשריות עוברת במיפוי תחומי העניין והכישורים. אם נשתמש במינוחים הרלוונטיים, הרי שמדובר על איתור הנכסים שלנו. הכישורים שלנו, הניסיון שצברנו, הידע המקצועי והאקדמי הם למעשה הנכסים שלנו, נכסים שאנחנו יכולות למנף לטובת הרחבת קשת העיסוקים שלנו ויצירת מקורות פרנסה נוספים. 

המיקבול, בפועל, יכול להיות שילוב של שכירות ועצמאות ויכול להיות שילוב של חלקי משרות שכירות, אין פה חוקים. כל אחת יכולה לצייר את מפת התעסוקה שלה בדרך הטובה ביותר עבורה. זה יכול להיות שילוב של פרנסה מתחביב ופרנסה מידע אקדמי. הכל אפשרי בעולם הסלאשריות. 

אז מה יהיה הצעד הבא שלך? נסי להבין מהם הנכסים שלך, מאילו מהם את יכולה להתפרנס והאם הם דורשים הקמת עסק עצמאי או השתלבות בעסק קיים כשכירה – וצאי לדרך. אנחנו מזכירות שבנטע נוכל לסייע ולייעץ בנושא. אנחנו פה בשבילך. 

10 שאלות עם פרופ׳ אילה בלאו

״האחות היא הלב המרכזי של הטיפול הבריאותי באדם״, אומרת פרופ׳ אילה בלאו, שכבר כילדה חלמה להיות אחות מיילדת ומאז הקדישה את דרכה להוראה, למחקר ולהקמת מערכים בתחום הסיעוד. בראיון אישי היא מדברת על האתגרים הדחופים של המקצוע, על מקומם של נשים וגברים בתוכו, ועל הסיבות שבגללן הגיע הזמן להסתכל אחרת על הסיעוד.

לקריאה >

מקצועות ורודים

אנחנו רגילות לחשוב על ״מקצועות ורודים״ פשוט כתחומים שבהם יש רוב נשי. אבל מאחורי הצבע מסתתר מנגנון עמוק יותר: כשמיומנויות כמו אכפתיות, הקשבה ואחריות נתפסות כ״תכונות נשיות״, העבודה עצמה זוכה לפחות הכרה, תגמול והשפעה. הפעם במאמר שלנו אנחנו בוחנות איך התופעה מתבטאת בעולם הסיעוד, ומה צריך להשתנות כדי שאחיות ואחים לא רק יחזיקו את מערכת הבריאות, אלא גם יובילו אותה.

לקריאה >

10 שאלות עם טובה בן-ארי

מעטים האנשים שהצליחו לשנות את מערכת החינוך מבפנים לאורך שנים, וטובה בן ארי היא אחת מהם. בראיון, היא מספרת על אבני הדרך המקצועיות שלה, על המהפכה שהובילה במדינת ישראל בתחום זכויות התלמיד.ה ועל למה חינוך לקריירה מתחיל הרבה לפני העבודה הראשונה.

לקריאה >