קורות חיים

קורות חיים

"עדיין משתמשים בקורות חיים?", "המסמך הזה עדיין רלוונטי?", "את מי זה מעניין? מישהו בכלל קורא את זה?" 

אלו השאלות שאנו נתקלות בהן בתקופה האחרונה ועל כולן יש לנו את אותה התשובה – "כן!" 

למרות כל השינויים שעובר עולם העבודה, קורות החיים עדיין נחוצים, זהו המסמך המשמעותי ביותר בדרך למציאת העבודה. נכון, בעידן של רשתות חברתיות אפשר לדעת עלינו הכל גם בלי המסמך, אבל כרגע (וכנראה גם בעתיד הקרוב) המסמך הזה הכרחי. הוא כרטיס הביקור שלנו הנשלח למעסיקים, הוא השער שדרכו אנו צריכות לעבור בדרך לתפקיד הרצוי. 

מה אנחנו צריכות לדעת על קורות החיים? הראשונים "לראות" את קורות החיים הם המחשבים בעזרת תוכנות שמטרתן סינון קורות חיים, לפני שהם נחשפים בפני עין אנושית. מערכות הגיוס מסננות את קורות החיים לפי מילות מפתח שהגדיר צוות הגיוס. על כן, חשוב להכניס למסמך מילות מפתח רלוונטיות לתחום העיסוק שלכן – תוכנות רלוונטיות, תכונות מיוחדות, ניסיון מתאים ועוד. בשלב הבא, עובר המסמך שצלח את התוכנה לידי צוות הגיוס. קורות החיים שהגיעו לידי המגייסת צריכים להיות קצרים, אך ממוקדים ומדויקים. מגייסות קוראות את קורות החיים במהירות הבזק, הן שואבות את המידע המהותי ביותר עבורן וממשיכות הלאה. קורות החיים לא צריכים להתחכם, לא להביע יצירתיות (אלא אם זה נדרש לתפקיד שאתן מחפשות) ובעיקר לא להאריך בדברים – הם צריכים להיות ממוקדים ויעילים. 

קורות החיים מספרים את סיפור הקריירה שלנו בראשי פרקים וכמו בכל סיפור טוב, גם פה צריכים להתקיים מספר גורמים:

  • הכנה – לפני כתיבת הקובץ, חשוב להבין איזה תפקיד את מחפשת, אילו מהתפקידים שמילאת יכולים לקדם אותך בדרך אליו ואילו חוזקות שלך משמעותיות במיוחד ביחס אליו. 
  • מיקוד – לא צריך לפרט את כל התפקידים שביצעת לאורך השנים אם הם לא רלוונטיים. לדוגמה: אם את מחפשת משרת ניהול פרוייקטים, אין סיבה שתכניסי לקורות החיים את העבודות הסטודנטיאליות מהעבר. אם את מחפשת את התפקיד הראשון בקריירה שלך – כתבי גם את המשרות הסטודנטיאליות. 
  • פירוט – מה עשית במסגרת עבודתך בתפקידים השונים. 
  • מי את? חשוב להבין מהי הזהות המקצועית שלך, מהו הניסיון שלך, ההשכלה. 

מה לא צריך להיות בקורות החיים?

  • מידע על חיינו הפרטיים – גיל, מצב משפחתי, מספר תעודת זהות (אלא אם נדרש).
  • תמונה – בעבר היה נהוג להוסיף תמונה לקורות החיים, היום זה נתפס כמיושן ומיותר. 
  • תחביבים – אין צורך בציון התחביבים שלנו, אין לכך מקום בקורות החיים. קורות החיים מספרים את סיפור הקריירה שלנו, לא את סיפור הפנאי. 

בהמשך תמצאי את הפורמט לכתיבת קורות החיים. אין צורך לקשט אותו, אלא להגיש כך – פשוט וברור. 

*פרט נוסף וחשוב – במידה ואת שולחת את קורות החיים ישירות למייל של מגייס/ת ואת יודעת בוודאות שקורות החיים לא יעברו דרך תוכנת סינון, את יכולה להגיש אותו כקובץ PDF, אך אם את שולחת בכל דרך אחרת חשוב לשלוח אותו כקובץ וורד.

——

מבנה קורות חיים

פרטים אישיים:

שם מלא (מודגש) | עיר מגורים | טלפון נייד | מייל | לינקאדין, פייסבוק, בלוג (במידה ורלוונטי כמובן)

                                                                        

תמצית:

פסקה קצרה בעלת 5-3 שורות. הפסקה תכלול את החוזקות של הכותבת ותכוון לעיסוק העיקרי שבו היא מעוניינת לעסוק. 

ניסיון תעסוקתי:       

שנים | תפקיד | חברה

פירוט התפקיד

השכלה:

מהיום אחורה                    

שנים | סוג התעודה | מוסד הלימודים 

קורסים והשתלמויות:

שנים | סוג התעודה | מוסד הלימודים 

שירות צבאי:

מלא/חלקי – פירוט התפקיד

ידע במחשבים:

התנדבות:

—–

מצפן נטע ליצירת תרבות ארגונית המקדמת שוויון מגדרי

כולנו שמענו ארגונים אומרים ״אצלנו יש שוויון״, ״אצלנו מקדמים נשים״. אבל כשמגרדים רגע מתחת לסיסמה, עולה השאלה האמיתית: מה קורה בפנים? ביום יום, בישיבות, בהחלטות, בקידומים, בשכר?
הפעם במאמר אנחנו מציגות את ״מצפן נטע״ – כלי שעוזר לארגונים (ולנו) להפסיק לנחש, ולהתחיל לראות תמונה ברורה: איפה נשים באמת יכולות לצמוח, ואיפה המבנים הארגוניים עדיין יכולים להשתפר.

לקריאה >

10 שאלות עם ד״ר יעל יצחקי

מה באמת נחשב הצלחה בקריירה? האם שוויון מגדרי בארגונים הוא יעד ריאלי, ואיך נראית עבודה ארגונית שלא מסתפקת בכוונות טובות אלא בודקת את עצמה באמת?
בראיון מיוחד, ד״ר יעל יצחקי – מייסדת ויו״ר נטע, פסיכולוגית חברתית ודוקטור לניהול – משתפת בתפיסת העולם שמלווה את עבודתה כבר כמעט שני עשורים: איך מודדים הצלחה באופן אישי, למה ארגונים צריכים כלים ולא רק סדנאות, ואיך נראית תרבות ניהול שמאפשרת לנשים (ולארגונים) לממש פוטנציאל אמיתי.

לקריאה >

מבינה מלאכותית למלאכה קלאסית

בעידן שבו AI מאיץ אוטומציה במקצועות ה״בטוחים״, קורה משהו מפתיע בשטח: יותר ויותר נשים בוחרות במלאכה מוחשית – נגרות, ריתוך, חשמל ומכונאות – ומגלות משמעות, חופש ויציבות מסוג אחר.
מה מניע את המגמה, איפה ההזדמנויות בישראל, ואיך ארגונים יכולים להרוויח כשנותנים לידיים לעבוד?

לקריאה >