שליש מהנשים העובדות בישראל מדווחות על הרעה בהכנסתן החודשית בעקבות המלחמה והרעה במצבן התעסוקתי בכלל

כמעט 10% מהנשאלות מדווחות כי לפני המלחמה עבדו והיום הן לא עובדות ו-52% מכלל הנשאלות העידו כי בהיבט התעסוקתי, המלחמה הנוכחית קשה בהרבה מהשפעות תקופת הקורונה על הסוגייה התעסוקתית. רבע מהנשאלות מעידות כי המלחמה גרמה להן לשקול שינוי תעסוקתי.

סקר בנושא תעסוקת נשים בתקופה שלאחר ה-7 באוקטובר בוצע בשבוע שעבר ומציג נתונים מדאיגים על מצבן התעסוקתי של נשים בישראל בעקבות המלחמה.

הסקר הוזמן על ידי עמותת נטע – המרכז לפיתוח הקריירה ובוצע על ידי מכון הסקרים אייפאנל בשבוע שעבר. הסקר כלל מדגם מייצג של אוכלוסיית הנשים היהודיות בישראל והקיף 500 נשים מעל גיל 18 מהמגזר החילוני, המסורתי, הדתי והחרדי בישראל – כל מגזר מיוצג בהתאם לחלקו היחסי באוכלוסייה. 10.2% מהנשאלות מיישובי הצפון ו-14.2% מיישובי הדרום. כמעט 30% מהנשאלות הן רווקות, 56.8% נשואות וכ- 12% גרושות או פרודות.

ל-48% מהנשאלות השכלה אקדמית – 32.2% מתוכן בעלות תואר ראשון ו-15.8% בעלות תואר שני ומעלה. ל-21.2% השכלה על-תיכונית לא אקדמית, 22% בעלות תעודת בגרות תיכונית ורק ל-8.8% מהנשאלות אין תעודת בגרות.

33% מהנשאלות דיווחו כי הכנסתן החודשית נפגעה בעקבות המלחמה, כ-7% דיווחו דווקא על שינוי חיובי בעקבות המלחמה.

35% מהמשיבות על הסקר העידו כי אירועי ה-7 באוקטובר השפיעו לרעה על התעסוקה שלהן, 57% העידו כי האירועים לא השפיעו לרעה וגם לא לטובה על מצבן וכ-8% העידו כי האירועים דווקא השפיעו לטובה על מצבן התעסוקתי.

יותר ממחצית מהנשאלות, 52% מהן, העידו כי בהיבט התעסוקתי, המלחמה הנוכחית קשה בהרבה מהשפעות תקופת הקורונה. 28% מהנשאלות חשבו דווקא שתקופת הקורונה הייתה קשה יותר ו-19% מהנשאלות היו אדישות בהשוואה בין שתי התקופות.

כמעט 10% מהנשאלות דיווחו כי לפני המלחמה עבדו וכעת הן לא עובדות, 72% דיווחו כי הן עובדות ועבדו לפני המלחמה, 2.4% מהנשאלות מעידות כי קודם למלחמה לא עבדו וכעת הן עובדות, ו-16% מהנשאלות מדווחות כי לא עבדו לפני המלחמה והן אינן עובדות עכשיו.

כרבע מהנשאלות, 24% מהן, העידו כי אירועי המלחמה גרמו להן לחשוב על שינוי תעסוקתי, מתוך אלה, 12% שוקלות ברצינות שינוי שכזה. כ-50% מעידות כי לא שקלו שינוי כזה.

״השפעות המלחמה ניכרות בעולם התעסוקה ותוצאות הסקר שנערך בנטע מראות את התמונה העגומה של הפגיעה בנשים. כידוע, נשים פגיעות יותר בעתות מלחמה וחשופות יותר לפיטורים והוצאה לחל"ת.

בארבעת החודשים האחרונים, מאז פרוץ המלחמה, נשים רבות גיבו את בני זוגן במילואים. בסקר עולות תוצאות המעידות על הדרדרות נוספת במצבן של הנשים בעולם התעסוקה, רבע מהן שוקלות שינוי תעסוקתי, נשים רבות לא לוקחות חלק בשוק העבודה ושליש מהן העידו כי המלחמה השפיעה לרעה על עבודתן״, אומרת אורנה סדגת ארז, מנכ״לית עמותת נטע הפועלת לסייע לנשים בעולם התעסוקה בצמתי קבלת החלטות, שינוי ומשבר ומציעה ייעוץ פסיכולוגי תעסוקתי וסדנאות לרכישת כישורים מקצועיים.

לקריאת הכתבה בישראל היום

מצפן נטע ליצירת תרבות ארגונית המקדמת שוויון מגדרי

כולנו שמענו ארגונים אומרים ״אצלנו יש שוויון״, ״אצלנו מקדמים נשים״. אבל כשמגרדים רגע מתחת לסיסמה, עולה השאלה האמיתית: מה קורה בפנים? ביום יום, בישיבות, בהחלטות, בקידומים, בשכר?
הפעם במאמר אנחנו מציגות את ״מצפן נטע״ – כלי שעוזר לארגונים (ולנו) להפסיק לנחש, ולהתחיל לראות תמונה ברורה: איפה נשים באמת יכולות לצמוח, ואיפה המבנים הארגוניים עדיין יכולים להשתפר.

לקריאה >

10 שאלות עם ד״ר יעל יצחקי

מה באמת נחשב הצלחה בקריירה? האם שוויון מגדרי בארגונים הוא יעד ריאלי, ואיך נראית עבודה ארגונית שלא מסתפקת בכוונות טובות אלא בודקת את עצמה באמת?
בראיון מיוחד, ד״ר יעל יצחקי – מייסדת ויו״ר נטע, פסיכולוגית חברתית ודוקטור לניהול – משתפת בתפיסת העולם שמלווה את עבודתה כבר כמעט שני עשורים: איך מודדים הצלחה באופן אישי, למה ארגונים צריכים כלים ולא רק סדנאות, ואיך נראית תרבות ניהול שמאפשרת לנשים (ולארגונים) לממש פוטנציאל אמיתי.

לקריאה >

מבינה מלאכותית למלאכה קלאסית

בעידן שבו AI מאיץ אוטומציה במקצועות ה״בטוחים״, קורה משהו מפתיע בשטח: יותר ויותר נשים בוחרות במלאכה מוחשית – נגרות, ריתוך, חשמל ומכונאות – ומגלות משמעות, חופש ויציבות מסוג אחר.
מה מניע את המגמה, איפה ההזדמנויות בישראל, ואיך ארגונים יכולים להרוויח כשנותנים לידיים לעבוד?

לקריאה >