גם בלי כדור בדולח

את חושבת על העתיד של ילדיך? איך את רואה אותם משתלבים בעולם העבודה? הורים רבים מכוונים את ילדיהם לעבר קריירה יציבה, קריירה שיש בצידה פרנסה גבוהה ובטוחה. לכאורה, יש בכך הגיון רב, או לפחות היה בעבר. היום אנחנו יודעים שעולם העבודה איבד מהיציבות שלו. דו"ח"The Future of Jobs" , של הפורום הכלכלי העולמי, מנבא שכ-65% מהילדים שלומדים היום בבית הספר, יעסקו בעתיד במקצועות שעדיין לא קיימים. המשתנה הזה מוסיף הרבה מתח ובלבול למשוואת הקריירה העתידית - איך נכוון את ילדינו לבחור במקצוע מסויים, אם אנחנו לא יודעים מה צפוי למקצוע הזה בעתיד?

במקביל לשינויים הדרמטיים בעולם העבודה, גם חינוך הקריירה, שאנו ההורים מספקים לילדינו, צריך לעבור שינוי. 

אנחנו רוצות לעזור להם, לכוון אותם, אבל עולם העבודה בצורתו החדשה הוא טריטוריה לא מוכרת דיה עבורנו.

איך בכל זאת נעזור להם?

חינוך לקריירה – האחריות של ההורים לעתיד הילדים

בעבר, המילה "קריירה" הפציעה בחיינו בשלב מאוחר יחסית –  אחרי הצבא, אחרי לימודים, אולי רק כשמתחילים עבודה ראשונה. היום, המציאות השתנתה לחלוטין. עולם העבודה של המאה ה-21 הוא דינמי, מהיר, משתנה כל הזמן, ורוב האנשים צפויים להחליף מספר מקצועות ותפקידים לאורך חייהם. דווקא בגלל זה, האחריות שלנו כהורים היא להתחיל לדבר עם הילדים על קריירה כבר בגיל צעיר – לא כדי ללחוץ, אלא כדי להכין.

הכרות עצמית מעמיקה כבסיס לכל החלטה

הצעד הראשון בבניית מסלול קריירה הוא היכרות עצמית. חשוב ללמד את המתבגרים לזהות את החוזקות,  הכישורים, תחומי העניין והערכים שלהם. שיחה על מה הם אוהבים לעשות, במה הם טובים ואיזה סוג של סביבה מתאימה להם, היא הכרחית. כשילדים מבינים מה מניע אותם, קל להם יותר לבחור נתיב שמתאים להם.

הבנת עולם העבודה החדש 

העולם שבו אנחנו עובדים היום שונה מאוד מזה שבו גדלנו. מקצועות נעלמים, מקצועות חדשים נולדים, והטכנולוגיה משנה את הכללים בכל תחום. המשמעות היא שהמיומנות החשובה ביותר שילדינו זקוקים לה, היא היכולת להתאים את עצמם לשינויים. אם בעבר למידת מקצוע מסוים הספיקה, היום יש צורך ללמד את ילדינו להתמודד עם שינויים ורק לאחר מכן לחשוב על סוגי המקצועות שיתאימו להם. במציאות הנוכחית כדאי לתכנן מספר תפקידים אפשריים או לכוון את הלמידה לתחום 'מטריה', המקבץ תחתיו מספר תפקידים. אם פעם דמיינו קריירה כקו ישר, היום היא הרבה יותר דומה לרשת דרכים עם פניות והסתעפויות. חשוב להסביר לבני הנוער שזה בסדר ואפילו מומלץ לחשוב על יותר ממסלול אחד.

לחיות את הנושא ביום יום 

הדרך הטובה ביותר ללמד היא לקיים שיח מתמשך, לנצל הזדמנויות של חוויות משותפות כדי לשאול על  העדפות שונות, לשתף את הילדים בהחלטות קריירה שאנחנו מקבלות, בקשיים, בהצלחות, ואפילו בטעויות שלנו. להזמין אותם לשאול, להביע דעה, ולדמיין את העתיד שלהם. ככל שהשיחה פתוחה יותר, כך הילדים מרגישים חופשיים יותר לחשוב באופן יצירתי ולחקור אפשרויות.

לחשוף להזדמנויות, ללמוד דרך חוויה

היכרות עם עולם העבודה לא חייבת להיות תיאורטית בלבד. אפשר לקחת את הילדים ליום התנסות במקום עבודה, לשוחח עם חברים מהתחום שמעניין אותם, להציע להם להשתתף בקורסים קצרים או פרויקטים התנדבותיים. כל חוויה כזו פותחת את הראש ומוסיפה ידע על מה שמחכה להם בחוץ.

חינוך לקריירה הוא לא פרויקט חד פעמי, אלא תהליך שמתחיל בשיחות קטנות וממשיך לאורך גיל ההתבגרות. כשאנו ההורים מלמדים את הילדים להכיר את עצמם, להבין את המציאות המשתנה, לשמור על גמישות ולחפש הזדמנויות, אנחנו לא רק עוזרים להם לבחור מקצוע, אנחנו מציידים אותם ביכולת לנווט את חייהם המקצועיים בביטחון, גם כשהדרך משתנה.

10 שאלות עם יעל יצחקי – נטע

20 שנה אחרי שהקימה את נטע, ד״ר יעל יצחקי חוזרת לרגעים שבהם הרעיון התחיל להתגבש – מתוך חיבור בין מחקר, פמיניזם ועולם העבודה. בראיון אישי היא מדברת על מה שנשים מקבלות מנטע מעבר לכלים מקצועיים, על השינויים שעבר שוק העבודה, ועל מה שנשאר בלב הארגון גם אחרי שני עשורים: אמונה עמוקה בזכות של כל אישה להקשיב לעצמה, להתפתח ולבחור את הדרך המדויקת שלה.

לקריאה >

עשרים שנות תעסוקה ומגדר בישראל

20 שנה הן מספיק זמן כדי לראות שינוי. אבל הן גם מספיק זמן כדי להבין איפה הוא נעצר. חזרנו אל שני העשורים האחרונים בעולם התעסוקה בישראל ובדקנו: מה באמת השתנה עבורנו, אילו דלתות נפתחו, ואילו פערים פשוט למדו לדבר בשפה חדשה. מבט רחב על קריירה, שכר, ניהול ותקרות זכוכית – ובעיקר על השאלה מה עוד נדרש כדי שהתקדמות לא תהיה רק מספר, אלא מציאות.

לקריאה >

10 שאלות עם פרופ יעל שטרנהל

פרופ יעל שטרנהל בחרה להקדיש את חייה להבנת הרגעים שבהם העולם משתנה, והאנשים שמצליחים לשנות אותו. מהילדה שהתרגשה מסיפורו של מרטין לותר קינג, היא הפכה לחוקרת שמחפשת בעבר תשובות לשאלות שמעסיקות אותנו גם עכשיו. בריאיון היא מדברת על סקרנות שלא מרפה, על החלטות שמבשילות לאט, על עידן ה-AI שמחייב אותנו ללמוד מחדש, ועל היכולת האנושית לחשוב לעומק, להבין שינוי ולהישאר בתנועה.

לקריאה >