חיפוש עבודה הוא עבודה לכל דבר

היא עזבה את החברה לפני שנתיים, הרגישה שזקוקה לשינוי.

זו לא החלטה שהתקבלה כלאחר יד, היא חשבה והפכה בה שוב ושוב, בשלב מסוים נכנסה להריון והחליטה שזה יהיה הרגע לשינוי המיוחל.

בשנה הראשונה היא הסתגלה לשינוי העצום בחייה. בשנה השנייה היא התחילה לחפש עבודה, אבל משהו שם נתקע.

היא המשיכה לשלוח קורות חיים ורק במקרים מועטים חזרו אליה. גם לאחר שחזרו אליה וזימנו אותה לראיונות- היא לא עברה אותם. היא הבינה שמשהו לא עובד נכון.

היא צודקת, משהו לא עבד.

אחרי בדיקה מעמיקה הבנו שמספר דברים צריכים להשתנות בתהליך החיפוש שלה.

  • בשלב הראשון התבוננו והבהרנו יחד נקודות מרכזיות שסייעו לה לדייק את התפקיד הבא. השאלות שהיא נדרשה להתבונן ולהשיב עליהן היו: מה היו הסיבות העיקריות שהובילו להחלטתי האמיצה לעזוב את תפקידי האחרון?

1. לאיזה סוג שינוי אני מייחלת? מהן המוטיבציות העיקריות שלי?

2. מה חשוב לי שיאפיין את העשייה שלי? (תחומי עניין מקצועיים, ביטוי של כישורים מסוימים, מענה לצרכים, כגון: גיוון, דינמיות, אינטראקציה עם אנשים וכיו"ב).

3. אילו סוג תפקידים נותנים מענה למאפייני העשייה החשובים לי?

4. באיזה סוג חברה/ ארגון ארצה לעבוד (גודל החברה, אופי החברה, תרבות ארגונית)?

5. מהו המיקום הגאוגרפי שבו נמצאת החברה/ הארגון?

6. האם ישנן מגבלות טכניות שעומדות בפני (מחויבות לשעות עבודה מסוימות, ניידות ועוד)

  • בשלב השני בחנו את קורות החיים והתאמנו אותם למשרות הרלוונטיות. איתרנו מילות מפתח שעלו במודעות המתאימות ושיבצנו אותן בקורות החיים, התגברנו על הפער בקורות החיים (שנתיים ללא עבודה) בדרך יצירתית הנאמנה באופן מוחלט לאמת (לעולם אין לשקר בקורות החיים). הפכנו את קורות החיים שלה למעין מסמך שיווקי המבליט את ניסיונה הרלוונטי, נקודות החוזק שלה וכישוריה המרכזיים.
  • בשלב השלישי היא טוותה network איכותי – הכינה רשימות של כל אנשי הקשר שיכולים לקדם אותה לתפקיד הבא, יזמה איתם פגישות, פנתה לחלקם באמצעות הלינקדאין או הפייסבוק ולחלקם באמצעות המייל, הכל תלוי במידת הקירבה.
  • בשלב הרביעי והאחרון התכוננו יחד לראיונות עבודה ברמות המנטלית והמעשית כך שתגיע אליהם בתחושת בטחון ושלמות (לא מושלמות!).

 

כל אחד מהשלבים דורש התייחסות מעמיקה, כולם הכרחיים.

הדרך לעבודה הבאה עוברת בשילוב של דיוק המשרה הרצויה והתאמה של דרך החיפוש להשגתה.

חיפוש עבודה הוא עבודה לכל דבר.

מצפן נטע ליצירת תרבות ארגונית המקדמת שוויון מגדרי

כולנו שמענו ארגונים אומרים ״אצלנו יש שוויון״, ״אצלנו מקדמים נשים״. אבל כשמגרדים רגע מתחת לסיסמה, עולה השאלה האמיתית: מה קורה בפנים? ביום יום, בישיבות, בהחלטות, בקידומים, בשכר?
הפעם במאמר אנחנו מציגות את ״מצפן נטע״ – כלי שעוזר לארגונים (ולנו) להפסיק לנחש, ולהתחיל לראות תמונה ברורה: איפה נשים באמת יכולות לצמוח, ואיפה המבנים הארגוניים עדיין יכולים להשתפר.

לקריאה >

10 שאלות עם ד״ר יעל יצחקי

מה באמת נחשב הצלחה בקריירה? האם שוויון מגדרי בארגונים הוא יעד ריאלי, ואיך נראית עבודה ארגונית שלא מסתפקת בכוונות טובות אלא בודקת את עצמה באמת?
בראיון מיוחד, ד״ר יעל יצחקי – מייסדת ויו״ר נטע, פסיכולוגית חברתית ודוקטור לניהול – משתפת בתפיסת העולם שמלווה את עבודתה כבר כמעט שני עשורים: איך מודדים הצלחה באופן אישי, למה ארגונים צריכים כלים ולא רק סדנאות, ואיך נראית תרבות ניהול שמאפשרת לנשים (ולארגונים) לממש פוטנציאל אמיתי.

לקריאה >

מבינה מלאכותית למלאכה קלאסית

בעידן שבו AI מאיץ אוטומציה במקצועות ה״בטוחים״, קורה משהו מפתיע בשטח: יותר ויותר נשים בוחרות במלאכה מוחשית – נגרות, ריתוך, חשמל ומכונאות – ומגלות משמעות, חופש ויציבות מסוג אחר.
מה מניע את המגמה, איפה ההזדמנויות בישראל, ואיך ארגונים יכולים להרוויח כשנותנים לידיים לעבוד?

לקריאה >