על פי נתוני הלמ”ס, שיעור התעסוקה של נשים חרדיות עומד על כ-81%, פער של שני אחוזים בלבד מאחוז הנשים החילוניות המועסקות. כיצד נערך עולם העבודה החילוני לשילוב הנשים החרדיות? מדובר על קבוצה בעלת אפיונים חברתיים מובהקים, נורמות התנהגות ייחודיות ואין ספק שיש צורך להתייחס לכך.
מהי היערכות נכונה, אם כן? נחלק את זה לשני היבטים: מעסיקים ועובדים.
ישנם מספר דברים שמעסיקים צריכים להבין כשהם מחליטים להגדיר את החרדיות כאחד מיעדי הגיוס שלהם:
- למרות שהחרדיות נתפסות כקבוצה מוחלשת בהיותן נשים הזקוקות לפרנסה ובהנחה שהן מגיעות מחברה פחות נהנתנית, אנו מזכירות למעסיקים שהן נשות מקצוע וראויות לשכר השווה לכל איש ואשת מקצוע אחרים בתחום.
- התאמת חלל העבודה – נשים חרדיות לא יכולות לעבוד בחדר סגור עם גבר, למשל.
- במקום עבודה שבו מגישים אוכל, אפשרות לקבל אוכל כשר
- אנו ממליצות לכל ארגון המגייס נשים חרדיות, להתייעץ עם יועצות ארגוניות, שיסייעו בתיווך הסיטואציות המאתגרות שעלולות להיווצר.
גם עובדי הארגונים השונים נדרשים להתייחס לכח העבודה החדש בארגון. חשוב להבין שישנם פערי תרבות ושפה בין העובדים החילונים והעובדות החרדיות, הן מגיעות מסביבה חברתית סגורה ומאוד בטוחה מבחינתן. לאורך השנים הן משתייכות למערכות עם הפרדה מגדרית, לבוש צנוע ונושאי שיח, השונים מאלו של החילונים. אחת הטענות שאנו שומעות מעובדות ועובדים בחברות שמעסיקות חרדיות, היא שקשה מאוד ליצר קשרי חברות בשל הפערים הללו. חשוב לעשות את המאמץ ובמקרה והנושא לא מתקדם, לפנות לעזרת אנשי מקצוע (מחלקת משאבי אנוש בארגון או יועצות ארגוניות חיצוניות). הפערים אמנם גדולים, אך בהחלט ניתנים לגישור בעבודה נכונה. אל תחששו מהשינוי. בסופו של דבר עולם העבודה והחברה הישראלית רק ירוויחו משילוב חרדיות, זהו אינטרס לאומי מובהק.
הפיכת עולם העבודה למגוון הוא משימה לאומית לא פשוטה ולעיתים קרובות נתקלים בהתנגדויות שונות. אנו רוצות להזכיר שבנטע אנו מאמינות בנשים ובמקומן של נשים בעולם העבודה, כל אחת על פי שאיפותיה ורצונותיה ולכן אנו קוראות לעובדות ולמנהלות לפתוח את הארגונים בפני נשים חרדיות ולהקל על קליטתן.
