10 שאלות עם תחיה בן צור

כשהייתה ילדה, היא חלמה על מסעות ברחבי העולם ולא דמיינה שתהפוך למנהיגה בתעשייה. היא מוצאת השראה בציורים של פרידה קאלו, לומדת משגיאות העבר וממשיכה בכל הכוח גם בתקופות מאתגרות. אם הייתה יכולה לחזור אחורה בזמן, היא הייתה ממליצה לעצמה לסמוך על האינטואיציה שלה ולא לפחד לדרוש את מקומה. קבלו את תחיה בן צור – ראיון מלא באומץ, תובנות ועמידה נחושה על עקרונות.

שם: תחיה בן צור | גיל: 56 | מצב משפחתי: גרושה עם ילד בן 22

1. מה את עושה בחיים?

מנהלת פורום נשים בתעשייה – קהילת המנהלות ומומחית לתעסוקת נשים.

2. מה חלמת להיות כשהיית קטנה?

אני לא זוכרת… היו לי חלומות אחרים בעיקר על טיולים בעולם.

3. צייני דמות שהשפיעה עלייך, ולמה?

פרידה קאלו, הכרתי אותה במהלך התואר הראשון שלי בכלל כשעשיתי עבודה על בעלה שהיה צייר מפורסם. כשקראתי את הביוגרפיה שלה במהלך מחקר, לא הפסקתי להתפעל מהדמות הזאת, היא היתה דמות צבעונית ומעניינת מאד והסקרנות שלי לגביה, משכה אותי לחפש עליה עוד ועוד פרטים וללמוד עליה הכל.
בעיניי  היא דמות מעוררת השראה משום שהיא הצליחה לשלב בעבודתה ובחייה שילוב ייחודי של אומץ, ביטוי עצמי ועמידה מול קשיים רבים. היא התמודדה כל חייה הקצרים, עם כאבים עזים ועם אתגרים בריאותיים שריתקו אותה למיטה כתוצאה מתאונת דרכים. פרידה לא נתנה למגבלות האלה להגדיר אותה. במקום זאת, היא הפכה את הכאב שלה להשראה ולנושא מרכזי באמנות שלה והייתה בין הנשים הראשונות שהציגו בגלריות מסביב לעולם, מאד נדיר בתקופה בה היא חיה.

4. ספרי לנו על ⁠2-3 אבני דרך משמעותיות בחייך המקצועיים?

קורס קצינות פיקודי 1985 – שם באמת למדתי להיות מנהיגה, לנהל, לעשות תהליך של קבלת החלטות בצורה מיטבית, וכמובן לקחת אחריות.

משרה ראשונה בהייטק 2005 – פעם ראשונה שעברתי ממשרה בעסק המשפחתי לתעשייה, למדתי המון על התנהלות של עסק, על טכנולוגיה ועל היכולות הרבות והמגוונות שלי.

יציאה לעצמאות 2012 – למדתי כל מה שאפשר על ניהול עסק עצמאי, עם כל הקושי בא גם סיפוק גדול מאד.

5. מה הטעות הכי גדולה שעשית במהלך דרכך המקצועית?

לא לקחתי מספיק קרדיט על דברים שעשיתי, ועשיתי המון, הצטנעתי מאד. למעשה זה לא היה לי קריטי לקחת קרדיט, לא הבנתי את החשיבות של המשחק הפוליטי.

6. כיצד היא השפיעה עלייך בהמשך הדרך?

יועץ ארגוני בחברה עבד איתי על זה, וממש לימד אותי לקחת קרדיט, להביא לידיעת המנהלים את הפרוייקטים שלקחתי על עצמי, ההישגים שלי והתרומה שלי לחברה. זה גרם להערכה רבה על התפקוד שלי וכמובן שזה התרגם גם לשכר ותנאים אחרים.

במקום הבא כבר דאגתי לעשות יותר "רעש" ולדרוש את המקום שלי.

7. אם היית פוגשת היום את עצמך בגיל 16, איזו עצה הייתי נותנת לעצמך?

לבטוח בעצמי ובדרך שלי כי הלב שלי במקום הנכון.

8. ⁠מה מרגיע אותך אחרי יום ארוך?

סדרת נטפליקס טובה, שנונה וללא אלימות.

9. ⁠מה המצפן שלך שמורה לך את הדרך והכיוון?

הערכים שלי, שלא אותר עליהם למרות המחיר הכבד לפעמים. הידיעה שאני כבר עברתי כברת דרך וידעתי לכוון את עצמי נהדר אז עכשיו אני "מחשבנת" פחות, ופחות חשוב לי מה יגידו. עדיין לא אקריב את הערכים שלי בעד שום הון שבעולם.

10. ⁠עם אילו מחשבות או תחושות את נרדמת בלילה?

בתקופה הזאת, אני לא ממש נרדמת טוב. יש המון כאב וחרדה לכולנו ואני מתגעגעת לימים שבהם הלכתי לישון בלי לסדר בגדים על הכסא למקרה שאקום מאזעקה, או בלי לבדוק את החדשות כשאני מתעוררת.

10 שאלות עם פרופ יעל שטרנהל

פרופ יעל שטרנהל בחרה להקדיש את חייה להבנת הרגעים שבהם העולם משתנה, והאנשים שמצליחים לשנות אותו. מהילדה שהתרגשה מסיפורו של מרטין לותר קינג, היא הפכה לחוקרת שמחפשת בעבר תשובות לשאלות שמעסיקות אותנו גם עכשיו. בריאיון היא מדברת על סקרנות שלא מרפה, על החלטות שמבשילות לאט, על עידן ה-AI שמחייב אותנו ללמוד מחדש, ועל היכולת האנושית לחשוב לעומק, להבין שינוי ולהישאר בתנועה.

לקריאה >

הגיע הזמן להגדיר את יום הפועלים מחדש

יום הפועלים נולד מתוך רחובות סוערים, שלטים, שביתות ומאבק אחד ברור- עובדים מול מעסיקים. יום הפועלים סימל דרישה פשוטה אך מהפכנית- גבולות ברורים שיגנו על העובדים. שמונה שעות עבודה, שכר הוגן, תנאים בסיסיים, זכות להתאגד. היה אויב ברור, הייתה חזית, והייתה תחושה שאם נילחם יחד, נוכל לשנות.

לקריאה >

10 שאלות עם ד״ר אורלי מורג

יש כאלה שבוחרות במסלול הרגיל של יציאה לגמלאות, ויש נשים כמו ד״ר אורלי מורג – שבחרה לבנות עוד פרק. אחרי שנים בחינוך, מחקר ואקדמיה, אורלי נכנסה יחד עם בן זוגה לעולם התכנון והבנייה, שם השניים פיתחו תחום התמחות ייחודי באפיון פרויקטים. לצד העבודה המשותפת היא ממשיכה ללמד, לחקור סוגיות של קבלת החלטות בקיבוצים שפונו במלחמה ולסייע בשיקום של קיבוץ נחל עוז. בריאיון היא מדברת על שותפות מקצועית שנשענת על אמון, כבוד והשלמה הדדית ועל חיים שבהם עבודה, שליחות ומשפחה נשזרים זה בזה כמעט בלי קו הפרדה.

לקריאה >