תחנות עגינה

תחנות עגינה

לפעמים זה קורה, אתן מגיעות עם הרכבת לתחנה ובמקום להמשיך את הנסיעה המתוכננת, אתן יורדות ממנה ועוצרות את המסע. היעד שתכננתן להגיע אליו מתרחק מכן ואתן יודעות שזו החלטה שלכן ובכל זאת אתן לא שלמות איתה. אתן לא רוצות לרדת מהרכבת אבל גם לא יכולות להמשיך וכך אתן מוצאות את עצמכן חסרות אונים, נאלצות לתכנן מסלול חדש, כשהביטחון שהיה לכן קודם בדרככן התערער.

מסע הקריירה של נשים מנוקד בתחנות רבות, תחנות שעל חלקן אנו חולפות ללא עצירה ואילו חלקן הופכות לתחנות עצירה, תחנות שמשבשבות את המשך הדרך. לעיתים זו בחירה מכוונת שלנו ולעיתים זו בחירה שנכפית עלינו.

נושא התחנות בקריירה של נשים הוא נושא מורכב ומעורר שאלות לא פשוטות-

מהן התחנות הללו?

כיצד נוכל להפוך גם תחנות, שבהן בחרנו לעצור, למדרגות לשלב הבא בקריירה?

האם אנו רואות את תמונת העתיד של הקריירה שלנו או שאנו רואות את הרגע הנוכחי?

מה יהיו ההשלכות של עצירה בתחנה על המשך הקריירה?

האם אנחנו יכולות לצמוח בזכות אותן תחנות?

מורכב, כבר אמרנו.

אז מהן התחנות הללו? אנו רגילות להתייחס לשתי תחנות משמעותיות- לידה ומשבר אמצע החיים, אבל כמי שעוקבות אחר קריירה של נשים מזה שנים רבות, אנו מזהות תחנות נוספות- רילוקיישן בעקבות בן או בת זוג, טיפול בבני משפחה (ילדים עם צרכים מיוחדים, הורים מבוגרים, בני זוג חולים ועוד), פיטורין ואפילו הפרישה לפנסיה איננה בהכרח סופה של הקריירה, אלא יכולה להוות תחנה בדרך להמשך הקריירה.

לכאורה, תחנות מהסוג הזה יכולות להתקיים גם אצל גברים, אבל בפועל אנו עדות לכך שאצל נשים הן רווחות הרבה יותר ובמקרים רבים מהוות עצירה מוחלטת של הקריירה. לעיתים זה קורה בגלל הבניות חברתיות, לעיתים בגלל שהחזרה למסלול לאחר עצירה היא מורכבת, עד בלתי אפשרית במקרים מסוימים.

כשאנו מסתכלות על נשים בעולם העבודה, אנו יודעות שתחנות אלו לא ייעלמו ולכן אנו מציעות לשנות את נקודת המבט. בואו נביט על הקריירה כמסע שהתחנות בו אינן תחנות עצירה, אלא תחנות עגינה, שבהן אנו טוענות את המצברים המנטליים והמקצועיים ובכך הן הופכות לחלק בלתי נפרד ממסע הקריירה המרתק.

אם נסתכל על התחנות הללו כמקור לטעינה, נוכל לתכנן אותן. במקביל לתוכנית הקריירה שלנו, נוכל לתכנן גם פתרונות לזמני עגינה- לימודים שיקדמו את הקריירה שלנו, ייזום פרוייקטים עצמאיים שיכולים להוות בסיס לבניה מקדמת קריירה, למידה עצמאית, פיתוח כישורים מקצועיים, למידה אקדמית והחשוב מכל- יצירת מערך נטוורקינג. תכנון מקדים יסייע לשימור הקריירה גם לנוכח אירועי החיים המפתיעים, אך מעבר לתכנון נכון ומעבר להסתכלות על הצעד הבא בקריירה, אנו רואות חשיבות רבה בשימור העשייה לאורך תחנות העגינה.

דוגמה נפלאה לעצירה בקריירה, שהפכה לתחנת עגינה, תוכלו לשמוע בפרק החדש בפודקאסט של נטע "מקריירות". בפרק אירחנו את אירית חומסי, שהחלה את דרכה בעולם ההייטק והיום היא יזמית בתחום הקריירה. אירית ניצלה שנת טעינה כזו לקידום יוזמה עצמאית, המקדמת נשים בתחומי הטכנולוגיה באקדמיה, יוזמה שבאמצעותה זיהתה בעצמה כישורים ויכולות, שהציבו זרקור על מסלול קריירה שונה ומרתק עבורה.

אז רגע לפני שאתן עוצרות הכל, הקשיבו לראיון עם אירית וזכרו שיש לנו שליטה רבה על המתרחש בקריירה שלנו גם כאשר החיים עצמם מאתגרים אותנו.

לינק להאזנה

מהפכת הנוודות הדיגיטלית -בשורה לארגונים ולעובדות

בעידן שבו המשרד כבר איננו רק ארבעה קירות וכיסא סטנדרטי, הנוודות הדיגיטלית צוברת תאוצה כמודל עבודה חדשני.
מדובר בסגנון חיים שבו עבודה מתבצעת מרחוק באמצעות טכנולוגיה – תוך כדי ניידות גיאוגרפית, בארץ או ברחבי העולם. זה יכול להיות שבוע בגליל, חודש בפראג, או יום עבודה קבוע בבית הקפה השכונתי.

לקריאה >

10 שאלות עם תום אלרום

לפעמים מה שנראה כמו אילוץ הופך להזדמנות לשינוי גדול בחיים. ככה זה היה אצל תום – אימא חד הורית שהעבירה את חייה מתל אביב להודו, והפכה את המסע הזה לקריירה חופשית ומלאת השראה. איך זה מרגיש באמת לחיות בדרך הזו, אילו אתגרים ויתרונות פוגשים בדרך, ומה היא ממליצה לנשים שחולמות לעשות את הצעד הזה בעצמן?

לקריאה >

גם בלי כדור בדולח

את חושבת על העתיד של ילדיך? איך את רואה אותם משתלבים בעולם העבודה? הורים רבים מכוונים את ילדיהם לעבר קריירה יציבה, קריירה שיש בצידה פרנסה גבוהה ובטוחה. לכאורה, יש בכך הגיון רב, או לפחות היה בעבר. היום אנחנו יודעים שעולם העבודה איבד מהיציבות שלו. דו"ח"The Future of Jobs" , של הפורום הכלכלי העולמי, מנבא שכ-65% מהילדים שלומדים היום בבית הספר, יעסקו בעתיד במקצועות שעדיין לא קיימים. המשתנה הזה מוסיף הרבה מתח ובלבול למשוואת הקריירה העתידית – איך נכוון את ילדינו לבחור במקצוע מסויים, אם אנחנו לא יודעים מה צפוי למקצוע הזה בעתיד?

לקריאה >