נשים במלחמה

נשים במלחמה

ישראל נלחמת שוב על הבית, אך ממלחמה למלחמה מיטשטשים החזית והעורף. הפעם העורף הוא חזית במקביל לשמירה על גבולות המדינה. נשים תמיד לקחו חלק במערך המלחמה בתפקידים שונים, אך הפעם מקומן של הנשים בלחימה ובתפקידים משמעותיים במערכה הינו גדול אף יותר.

אז מיהן הנשים החזקות, האמיצות, הלוחמות הללו?

הנשים הללו הן לא רק החיילות בשירות סדיר.

במדינת ישראל 2023, נשים הן כח מניע בתחומים רבים. הצעירות יוצאות להילחם, הן משרתות במילואים ופועלות במסגרת המלחמה בהתאם להכשרות שלהן, אבל מה עם שאר הנשים? אם בעבר החלוקה היתה ברורה- הגברים יצאו להילחם והנשים נשארו בעורף לגדל את ילדיהם המשותפים, היום המשוואה הזו שונה לחלוטין. בעוד גברים יוצאים לקרב, הנשים לוקחות לידיהן תפקיד חדש – הן מתפעלות ומחזיקות את העורף. הן ממשיכות לעבוד, מי כעצמאית ומי כשכירה. הן מחזיקות את הבית ומטפלות בילדים וחלקן גם מטפלות בהורים קשישים.

המציאות המורכבת היא מנת חלקן של נשים גם בתקופות שיגרה, זו מציאות לא פשוטה. בכל שלב בחייה, אישה נאלצת להתמודד עם שניים או שלושה תפקידים אישיים ומקצועיים באותו זמן, אך בתקופות של לחימה, נוספים לה תפקידים והתמרון בין התפקידים הקיימים לבין החדשים הופך למשימה מאתגרת במיוחד. אם נוסיף על כך את האלמנט הרגשי והצורך של הקרובים לה בטיפול רגשי או אחר (תינוקות, פעוטות, הורים קשישים) וכמובן את מוטיב הפחד והחרדה, נקבל מצב בלתי אפשרי.

מירית פרבמן, פסיכולוגית תעסוקתית בנטע, מתארת את המצב כ"מציאות לא נורמלית" ומוסיפה שבמציאות כזו, גם תגובות שאינן תקינות לכאורה, הן תגובות נורמליות. היא מציעה לנשים להתייחס לעצמן בחמלה, גם אם הן מזהות תגובות לא אופייניות להן בתקופות שבשגרה. הן צריכות להבין שזה בסדר. הכל בסדר.

על פי מירית,  זה הזמן לחמלה עצמית- חווינו טראומה קולקטיבית בעצימות הגבוהה ביותר שאפשר להעלות על הדעת. בתוך הכאוס אנו חוות בליל רגשות- עצב, פחד, תחושת אשמה על כך שאנו נותרנו ללא פגע בעוד שאחרים נפגעו. חשוב שנזכור שכל רגש הוא לגיטימי, גם אם למישהו כואב יותר, זה לא מפחית מעוצמת הכאב שלנו. אנו חוות אסון לאומי, כולנו נפגענו באופן כזה או אחר, גם אם לא היינו שם, תחושת הבטחון שלנו התערערה וזו פגיעה לכל דבר. אין זה נכון לדרג את הכאב, אלא לנהוג בחמלה עצמית. באשר להתנהלות יומיומית, מציעה מירית לשמור על הכוחות, פיזית ורגשית. לזכור שזהו אירוע מתמשך ושימור הכוחות להמשך הינו הכרחי. איך תעשי את זה?

  • נסי להבין מה עוזר לך בימי שיגרה ותרגמי את זה לימי קשים- זה יכול להיות עזרה לאחרים, עבודות תפעוליות חזרתיות בבית, תרגול יוגה מול הטלוויזיה. כל דבר שמשפר את ההרגשה שלך ומחבר אותך למרכז שלך. אנו מזכירות- מותר לך להרגיש גם רגשות חיוביים בימים הללו, אל תמנעי את זה מעצמך.
  • תרגלי נשימות ומיינדפולנס
  • הקפידי על סדר יום קבוע ככל הניתן, או לפחות סמני מספר "עוגנים" בכל יום- פעילות החוזרת על עצמה מדי יום (ארוחות בשעות קבועות, התעמלות, קריאה וכו').
  • נסי לצמצם צפיה בחדשות או במראות קשים ועדויות מהשטח, התעדכני במה שצריך והמשיכי הלאה. זה חלק מהשימור העצמי.
  • עשיה מחזקת תחושת שליטה. זה הזמן להתחבר לכוחות ולכישורים שלך. אם את טובה בכתיבה, זה הזמן לכתוב, אם את טובה בארגון וסדר, עשי זאת. חוסר האונים יתחלף במסוגלות וחווית שליטה.
  • הקיפי את עצמך באנשים- חברים, משפחה.  התמיכה החברתית קריטית.

מירית מסכמת ומזכירה שהדבר החשוב ביותר הוא לפעול על פי צו ליבך ולהפגין חמלה עצמית.

זו המלחמה של כולנו. בחזית ובעורף.

מהפכת הנוודות הדיגיטלית -בשורה לארגונים ולעובדות

בעידן שבו המשרד כבר איננו רק ארבעה קירות וכיסא סטנדרטי, הנוודות הדיגיטלית צוברת תאוצה כמודל עבודה חדשני.
מדובר בסגנון חיים שבו עבודה מתבצעת מרחוק באמצעות טכנולוגיה – תוך כדי ניידות גיאוגרפית, בארץ או ברחבי העולם. זה יכול להיות שבוע בגליל, חודש בפראג, או יום עבודה קבוע בבית הקפה השכונתי.

לקריאה >

10 שאלות עם תום אלרום

לפעמים מה שנראה כמו אילוץ הופך להזדמנות לשינוי גדול בחיים. ככה זה היה אצל תום – אימא חד הורית שהעבירה את חייה מתל אביב להודו, והפכה את המסע הזה לקריירה חופשית ומלאת השראה. איך זה מרגיש באמת לחיות בדרך הזו, אילו אתגרים ויתרונות פוגשים בדרך, ומה היא ממליצה לנשים שחולמות לעשות את הצעד הזה בעצמן?

לקריאה >

גם בלי כדור בדולח

את חושבת על העתיד של ילדיך? איך את רואה אותם משתלבים בעולם העבודה? הורים רבים מכוונים את ילדיהם לעבר קריירה יציבה, קריירה שיש בצידה פרנסה גבוהה ובטוחה. לכאורה, יש בכך הגיון רב, או לפחות היה בעבר. היום אנחנו יודעים שעולם העבודה איבד מהיציבות שלו. דו"ח"The Future of Jobs" , של הפורום הכלכלי העולמי, מנבא שכ-65% מהילדים שלומדים היום בבית הספר, יעסקו בעתיד במקצועות שעדיין לא קיימים. המשתנה הזה מוסיף הרבה מתח ובלבול למשוואת הקריירה העתידית – איך נכוון את ילדינו לבחור במקצוע מסויים, אם אנחנו לא יודעים מה צפוי למקצוע הזה בעתיד?

לקריאה >