על ההבדל שבין שימור עובדים לשימור עובדות

שימור עובדים הוא אחד האתגרים הבוערים בשוק העבודה הישראלי. החברה הישראלית מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים משמעותיים, המשפיעים ישירות על עולם התעסוקה. בין משבר הקורונה, ההתמודדות עם המלחמה והשינויים שמתרחשים במקביל בשוק העבודה העולמי, לצד כניסתם של בני דור ה-Z לשוק העבודה, עולם העבודה איבד את אחד מאבני היסוד שלו בעבר – יציבות. 

אורך החיים של משרות התקצר משמעותית, בכל התעשיות. אם בעבר, יציבות תעסוקתית היוותה ערך עבור עובדים רבים, הרי שהיום היציבות נדחקה לשוליים. הדורות האחרונים, שהצטרפו לעולם העבודה, לא מחפשים את היציבות וממהרים לאתגר הבא, לפני שהספיקו באמת לחוות את האתגר הנוכחי. 

מנקודת מבט של מעסיקים, זהו אתגר לא פשוט לפיצוח. העלויות של גיוס עובדים חדשים, ההכשרות המורכבות, יצירת חיבור של העובדים החדשים למערכת – כל אלו הופכים את היעדר היציבות לקושי ממשי. 

שימור עובדים, אם כן, הוא אתגר, אבל מה לגבי שימור עובדות? האם יש הבדל בין שימור עובדים לשימור עובדות? האם שימור עובדות מצריך היערכות שונה משימור עובדים? 

התשובה היא: כן!

אנו רואות את זה בתחומים רבים, כשהמוכר ביותר הוא תחום הרפואה: מדיניות שנקבעת עבור שני המינים אך מבוססת על צרכים של מין אחד, הגברים. אנו, בנטע, טוענות שעולם העבודה נדרש להתאים את משימותיו לשוני בין המגדרים וצרכיהם המשתנים. 

אתגרי שימור ייחודיים

בעוד שגברים חווים פחות ציפיות חברתיות "להתפשר" על הקריירה, ולכן לעיתים שומרים על רציפות תעסוקתית גבוהה יותר, הם נוטים לעזוב ארגונים בשל תחושת מיצוי, חוסר קידום או הצעות טובות יותר בארגון אחר.  

נשים לעומת זאת עוזבות ארגונים בשל סיבות מגוונות יותר:

  • קושי באיזון בית-עבודה
  • היעדר הזדמנויות קידום שוויוניות
  • תחושת הדרה, הדרה סמויה או תרבות ארגונית גברית
  • שינויים במארג החיים הפרטיים שגוזרים עליהן שינויים תעסוקתיים (לידות, טיפול בבני משפחה מזדקנים, טיפול בילדים עם צרכים מיוחדים, רילוקשיין של בן/בת הזוג).

מניעים להישארות בארגון

נשים רבות שואפות להישאר בארגון שבו הן חשות הערכה, משמעות והשפעה. ערכים כמו איזון בין בית לעבודה, סביבת עבודה תומכת ותחושת שייכות חשובים להן במיוחד. גברים, לעומת זאת,  לעיתים קרובות, יישארו בארגון בשל הזדמנויות קידום, תגמול כלכלי ואתגרים מקצועיים, כך שהשיקולים של גברים נוטים להיות יותר אובייקטיביים. 

מדיניות שימור מותאמות לשימור נשים

ארגון המעוניין לשמר את העובדות, צריך, אם כן, לאפשר להן מסלולי קידום גמישים, מדיניות עבודה היברידית ותמיכה בהורות וכן תרבות ניהול מכילה ורגישה למגדר. שקיפות ושייכות גם הן חשובות, ייצוג נשי נוכח (הקמת קבוצות הנהגה נשיות, מנטורינג נשי ועוד), ניהול דיאלוג שקוף בנושא מגדר באופן תדיר ושמירה על שוויון מגדרי בארגון. 

שוויון מגדרי בארגונים לא כרוך רק בהשוואת השכר או בקידום נשים לתפקידים בכירים, אלא מצריך עבודת עומק במגוון רחב של היבטים תעסוקתיים וארגוניים. שימור עובדות הוא חיוני הן לארגונים והן לעובדות והוא משפיע על החברה כולה.

מהפכת הנוודות הדיגיטלית -בשורה לארגונים ולעובדות

בעידן שבו המשרד כבר איננו רק ארבעה קירות וכיסא סטנדרטי, הנוודות הדיגיטלית צוברת תאוצה כמודל עבודה חדשני.
מדובר בסגנון חיים שבו עבודה מתבצעת מרחוק באמצעות טכנולוגיה – תוך כדי ניידות גיאוגרפית, בארץ או ברחבי העולם. זה יכול להיות שבוע בגליל, חודש בפראג, או יום עבודה קבוע בבית הקפה השכונתי.

לקריאה >

10 שאלות עם תום אלרום

לפעמים מה שנראה כמו אילוץ הופך להזדמנות לשינוי גדול בחיים. ככה זה היה אצל תום – אימא חד הורית שהעבירה את חייה מתל אביב להודו, והפכה את המסע הזה לקריירה חופשית ומלאת השראה. איך זה מרגיש באמת לחיות בדרך הזו, אילו אתגרים ויתרונות פוגשים בדרך, ומה היא ממליצה לנשים שחולמות לעשות את הצעד הזה בעצמן?

לקריאה >

גם בלי כדור בדולח

את חושבת על העתיד של ילדיך? איך את רואה אותם משתלבים בעולם העבודה? הורים רבים מכוונים את ילדיהם לעבר קריירה יציבה, קריירה שיש בצידה פרנסה גבוהה ובטוחה. לכאורה, יש בכך הגיון רב, או לפחות היה בעבר. היום אנחנו יודעים שעולם העבודה איבד מהיציבות שלו. דו"ח"The Future of Jobs" , של הפורום הכלכלי העולמי, מנבא שכ-65% מהילדים שלומדים היום בבית הספר, יעסקו בעתיד במקצועות שעדיין לא קיימים. המשתנה הזה מוסיף הרבה מתח ובלבול למשוואת הקריירה העתידית – איך נכוון את ילדינו לבחור במקצוע מסויים, אם אנחנו לא יודעים מה צפוי למקצוע הזה בעתיד?

לקריאה >