10 שאלות עם אורלי מורג

שם מלא: אורלי מורג

גיל: 64

מצב משפחתי: נשואה לאילן; אמא לדפנה, ניתאי וחגי; סבתא לאורי (16) עלמא (14) איתמר (11) אסף (8) תמר (4) יעל (שנה וחצי)

1. מה עושה בחיים?

היום – פוסעת פסיעות ראשונות לקראת הפנסיה. עדיין לא יודעת בבירור מה זה אומר, אבל מבחינת ההצהרה אני כבר שם. בינתיים אני עסוקה בכמה דברים:

• מחקר שאני עורכת ומקדמת יחד עם שני שותפים מאונ' בן גוריון בנגב ומאונ' תל חי בגליל בנושא קבלת החלטות בהקשר של פתרון מגורי הביניים בקיבוצים שפונו במלחמת חרבות ברזל.
• מלמדת קורס באפיון פרויקטים בתחום הבנייה והתשתיות באונ' בן גוריון
• עוזרת עם הנכדים בעיקר בהסעות לחוגים ובתקופת המלחמה עם איראן גם ביום יום.
• מסייעת בקידום פרויקטים של שיקום מבנים, שיקום ופיתוח הנוף – בקיבוץ שלי.

עד לשלב זה של חיי עברתי לא מעט "תחנות": התחלתי בתחום החינוך – לימדתי בבי"ס חינוך גופני ולאחר מכן מדעים, חינוך סביבתי ואקולוגיה. בהמשך השלמתי דוקטורט בחינוך מדעי, עברתי ללמד במכללות להוראה ועסקתי במחקר.

עם המעבר לדרום ב 2016 חברתי לאילן, בן זוגי, וצללתי לתחום התכנון והבנייה. אנחנו מתמחים בביצוע של אפיונים (פרוגרמות פונקציונליות): למדתי את התחום, חקרתי אותו ויחד עם אילן פיתחנו אותו לכדי מקצוע של ממש.

• מה חלמתי להיות כשהייתי קטנה?

כשהייתי ילדה צעירה חלמתי להיות נהגת אמבולנס… בשנות הנעורים התחלף החלום הזה בשאיפה להיות חוקרת. לא ממש ידעתי מה זה אומר ואיך חוקרים אבל בדמיוני ראיתי את עצמי עם חלוק לבן במעבדה..בבגרותי אכן נהייתי (גם) חוקרת, גם אם לא עם חלוק במעבדה.

• דמות שהשפיעה עלי ולמה דווקא היא?

שתי דמויות השפיעו עלי בילדותי:

• מארי קירי. קראתי עליה לראשונה באחת מחוברות "לדעת", כתב עת מדעי לילדים שהייתי מנויה עליו. סיפור חייה, אצילותה, והיותה חוקרת מוכשרת, פורצת דרך ומשפיעה ריגשו אותי והילכו עלי קסם.
• אבא שלי. אבי היה איש צנוע, חכם, ידען ואוהב ספר. סיפור חייו היה טרגי למדי ולא כלל מימוש של הפוטנציאל שיהיה גלום בו אבל הוא חשף בפני את עולם הספרים ועודד אותי לקרוא. הספרים באשר הם היוו נחמה גדולה עבורי ופתחו בפני עולמות קסומים.

• 2-3 אבני דרך מרכזיות בחיי

כמה אבני דרך חשובות היו לי בחיי, העיקריות שבהן:

• שנות ההדרכה בבי"ס שדה הר מירון במסגרת שירותי הצבאי
• להיות בין מקימיו של הישוב מצפה אבירים בגליל העליון המערבי בקרבה לגבול לבנון
• השלמת דוקטורט בתחום הוראת המדעים בטכניון
• המעבר לקיבוץ נחל עוז על גבול עזה

• הטעות הכי גדולה שעשיתי במהלך דרכי המקצועית או החלטה שחשבתי שתעבוד ובסוף לימדה אותי משהו חשוב

לא מצליחה להעלות בזיכרוני איזושהי טעות או החלטה שהצטערתי עליה. במרחב המקצועי היה לי חשוב להיות מאד מאד זהירה והשקעתי לא מעט זמן ומחשבה בקבלת החלטות וביישומן, גם בהקשר המשפחתי וגם אל מול קולגות וא.נשים אחרים שהושפעו מהן. זה לא אומר שלא היו, כמובן, קשיים ואתגרים מאד לא פשוטים שאיתם התמודדתי..

• בעבודה עם בן–זוג – מהו הכלל או ההסכם הלא כתוב שעוזר לנו להישאר גם צוות טוב וגם זוג?

אני חושבת שהכלל הבסיסי בעבודה המשותפת כורך שלוש נקודות בסיסיות: אמון, כבוד והערכה. אמון במטרות המשותפות, אמון בכך שהשיתוף הינו מכפיל כוח, אמון בערכים משותפים: אמת, שקיפות, צניעות וענווה, ועזרה הדדית. הכבוד מתבטא בכך שתמיד נדע לשמוע ולהקשיב לרעיונות ולדעות האחד של השנייה וגם בכך שכל אחד.ת מאיתנו מכבד ומעריך.ה את האחר.ת, את היכולות, המיומנויות, הידע, החוזקות והמקצועיות של השני.ה. מהצד השני אנחנו מכירים ומקבלים את המגבלות ואת הקשיים של כל אחד.ת מאיתנו. יצא ככה שהקושי של האחד.ת הוא החוזקה של האחר.ת ואנחנו יודעים שתמיד, כאשר יתעורר צורך נסייע אחת לשני ולהיפך.

• איך שומרת על גבולות של איפה נגמרת העבודה ומתחילה הזוגיות? מה את לא מוכנה שייכנס הביתה?

האמת שהחיים המשותפים שלנו מאד כרוכים גם בענייני העבודה. ההיבטים הפילוסופיים, התיאורטיים, הערכיים והיישומיים של התחום המקצועי שלנו משיקים מאד לכל היבטי החיים באשר הם, כך שברוב הפעמים השיח בנושאי העבודה וחיפוש הפתרונות, כאשר עולות בעיות, תמיד מגיע לשיחות עומק פילוסופיות ולניתוחים אינטלקטואליים שגם מתערבבים עם החיים עצמם. זה מעניין לנו, מקרב ומעשיר את עולמות התוכן המשותפים שלנו. במקרה שלנו, גם שניים מילדינו עובדים איתנו כך שהשיח כולל הרבה פעמים גם את הממד המשפחתי שמן הסתם רגיש ומחייב תשומת לב רבה.

עם זאת, תמיד אפשר לומר שלא מתאים לי לדבר על העבודה עכשיו ולדחות את השיחה לזמן מתאים יותר.

• על מה הכי גאה בקריירה ולמה דווקא בזה.

יש כמה נקודות בקריירה שלי שאני גאה בהן במיוחד.

אחת מהן היא הדוקטורט. בעיקר משום שגדלתי כילדה עם חלומות, אבל כזו שלא באמת האמינה ביכולות שלה וראתה בעיקר את המגבלות. בגיל 40, במקביל לעבודתי בהוראה, יצאתי להשלים תואר ראשון, המשכתי לתואר שני ואז למסלול ישיר לדוקטורט. זה היה מאתגר מאוד ודרש ניווט לא פשוט בין פרנסה, ילדים, זוגיות, נסיעות ארוכות, חובות אקדמיות ומחקר. אני גאה בכך שלא נשברתי בדרך, ושלא ויתרתי על הזכות להפוך לחוקרת ולהצטיין במה שעשיתי.

אני גאה גם בהזדמנות להשפיע על החשיבה המקצועית של מאות סטודנטיות, בעיקר דרך תחום שלימדתי באקדמיה, "מחקר פעולה עצמי". זהו תחום שמסייע לאנשי מקצוע לבחון את העשייה שלהם, לזהות מקומות של אי נחת מתמשך ולייצר שינוי מקצועי מתוך התבוננות אמיצה ומובנית. אחרי שקיבלתי אור ירוק לבנות קורס סמינריוני בתחום, פיתחתי אותו בפדגוגיה ייחודית שהפכה להצלחה גדולה. גם היום, עשר שנים לאחר שעזבתי את המכללה, הקורס ממשיך להילמד באותה מתכונת, והסטודנטיות והסטודנטים עדיין רואים בו אחד הקורסים המשמעותיים ביותר בלימודים שלהם.

בנוסף, הספר "אפיון פרויקט בנייה: תיאוריה ודרכי יישום". כל מה שעשיתי, חוויתי, למדתי ופיתחתי לאורך השנים, יחד עם השילוב המקצועי עם אילן מאז 2016, הובילו לכתיבת ספר מקצועי ראשון מסוגו בעולם בתחום האפיון. הוא יצא לאור ב-2022, וגם בו אני גאה מאוד.

• מהו המצפן שלי כשצריכה לקבל החלטה גדולה?

על קבלת החלטות בכלל ובמיוחד בהקשר של החלטות גדולות אני מאד משתדלת להפעיל מספר כלים:

• התבוננות מערכתית. לבחון את הסוגייה מכל הכיוונים באופן רציונלי ושכלתני + רגשי ומחובר ללב
• שאילת שאלות ובחינת השלכות רוחביות: אנושיות, כלכליות, ערכיות, משפחתיות
• זמן. לתת לעצמי זמן ולא להיחפז

1. מה חשוב לשאול או לקחת בחשבון לפני שמקימים עסק עם בן/בת הזוג?
2. אני חושבת שהשאלה הבסיסית והמרכזית שחשוב לשאול היא: האם זה באמת מה שאני רוצה? לפנות קודם כל ללב ולרגש.
3. חשוב לברר לעצמך האם מערכת היחסים כוללת אמון, כבוד הדדי והערכה? כמובן שניתן גם לפתח את נקודות המפתח הללו, אבל הן חייבות איפשהו להיות בבסיס מערכת היחסים.
4. להביא בחשבון שהדרך לעבודה הרמונית וזורמת בהחלט עלולה לעבור דרך מקומות של אי נחת וחוסר בהירות ושהכי חשוב ללא להיבהל אבל כן לברר אותם, לדבר, לשתף, לשקף ולמצוא יחד את הדרך המתאימה והנכונה לכם.