- מה את עושה בחיים?
כיהנתי כשני עשורים כממונה ארצית וכמפקחת ליישום חוק זכויות התלמיד במטה משרד החינוך. גם לאחר פרישתי אני ממשיכה לסייע לילדים, למנהלות ולהורים המתמודדים עם מצוקות ואתגרים במפגש שבין סמכות לזכויות, אתיקה ומשפט בחינוך.
לאחרונה הקמתי את עמוד הפייסבוק של המרכז הארצי לזכויות התלמיד/ה, שבו אני מייעצת למורות ולהורים בגישה גישורית ותומכת.
אני גם שותפה בהתנדבות בהנהלות של כמה עמותות וטווה חלום חדש: להקים כפר לבגירים על הרצף האוטיסטי, כדי שלא יישארו יום אחד לבד בעולם.
- מה חלמת להיות כשהיית קטנה?
חלמתי להיות עורכת דין לילדים ולבני נוער ולהיות להם לקול במקום שבו קולם אינו נשמע. חלמתי גם להקים בכל עיר מערך ציבורי חינמי שיסייע לילדים, המתמודדים עם קשיים חברתיים, לימודיים או משפחתיים.
- מיהי דמות שהשפיעה עלייך ולמה דווקא היא?
שלוש דמויות בולטות השפיעו על חיי.
הראשונה היא אמי, המורה נחה ז"ל, שהקימה את מערך החינוך ביהוד בשנות החמישים. כמנהלת בית ספר, היא דאגה לילדים שחוו קשיים לימודיים, רגשיים או כלכליים ופיתחה עבורם מערך תומך. היא לימדה אותי להתבונן בעיניהם של ילדים ולהבין גם את מה שלא נאמר, לתת בהם אמון ולסייע להם גם כשלא ביקשו. היא נטעה את הזרעים הראשונים של תפיסת החינוך שלי ולימדה אותי שהילד אינו רק העתיד, אלא גם ההווה.
הדמות השנייה היא רונית תירוש, מנכ"לית משרד החינוך וחברת כנסת לשעבר. היא קראה לי לעבור מחינוך כיתה ומהדרכה ארצית לתפקיד חלוצי: להיות פה ואוזן לזכויות התלמידים ולהוביל תשתית חינוכית ברוח אמנת זכויות הילד וחוק זכויות התלמיד.
הדמות השלישית היא יאנוש קורצ'אק, אבי זכויות הילדים. תפיסתו בדבר כבוד לילד, הקשבה לקולו ושיתופו בהחלטות הנוגעות לחייו מלווה אותי לאורך הדרך.
- ספרי לנו על שתיים או שלוש אבני דרך משמעותיות בחייך המקצועיים.
אבן הדרך הראשונה הייתה ההחלטה לעזוב את ההוראה וההדרכה ולעבור לתפקיד הממונה על יישום חוק זכויות התלמיד, מתוך מצפן ערכי של כבוד לאדם באשר הוא.
אבן דרך נוספת הייתה ייסוד יום זכויות הילד בישראל בשנת 2000 והפקת פנקס זכויות הילד בכשני מיליון עותקים, לרבות בכתב ברייל. המהלכים האלה סייעו להנחיל את חוק זכויות התלמיד ולפתח את ההכרה בילדים כאזרחים צעירים בעלי רצונות ושאיפות, שלנו המבוגרים יש חובות כלפיהם.
במהלך השנים הובלתי גם שינויים במדיניות משרד החינוך, קידמתי את שיתוף התלמידים בתהליכי קבלת החלטות ופעלתי להגנה על פרטיות ילדים ובני נוער ברשת. ייצגתי את ישראל באיחוד האירופי ובאו"ם ופיתחתי תוכניות חינוכיות ובהן "שגרירי זכויות צעירים".
כל הפעולות יחד יצרו ידע חדש ותודעה רחבה. החברה הישראלית החלה להבין שלילדים יש זכויות מיוחדות ושיש לכבד אותם כבני אדם וכאזרחים צעירים.
- מה היה השינוי התודעתי המשמעותי ביותר שהתחולל במערכת החינוך לאורך השנים?
השינוי העמוק ביותר הוא באופן שבו אנו תופסים את האדם הצעיר: כבעל זכויות וכשותף פעיל בעיצוב החברה. זהו מעבר מתפיסה פטרנליסטית, שבה ילדים ובני נוער נתפסו בעיקר כמושא לעשייה חינוכית, לתפיסה המכירה בהם כבני אדם בעלי זכויות, קול, יכולת השפעה ואחריות. עלינו ליידע אותם בדבר זכויותיהם ולשמור עליהן, כדי שהם יידעו לשמור בעתיד על זכויות הדור הבא.
במקביל קודם במערכת החינוך גם השיח המגדרי, מתוך מטרה להרחיב את אפשרויות הבחירה וההתפתחות של ילדות ונערות ולהגדיל את השתלבותן בתחומי המדעים, הטכנולוגיה והחדשנות.
- מתי נכון בעינייך להתחיל לדבר עם תלמידים על קריירה?
חשיבה על קריירה אינה מתחילה בשלב בחירת המקצוע או לקראת הכניסה לשוק העבודה. היא נרקמת כבר בילדות מתוך חלומות, תחומי עניין, חוויות ודימויי עתיד. עם השנים הם משפיעים על האופן שבו צעירים מדמיינים את חייהם הבוגרים ואת האפשרויות העומדות בפניהם.
תפקידם של אנשי החינוך הוא ליצור הזדמנויות לפיתוח מודעות עצמית, חשיבה ביקורתית, תחושת מסוגלות ויכולת לחשוב על עתיד אפשרי ומשתנה. החיבור בין מיומנויות, ערכים ותחומי עניין מביא לגמישות מחשבתית ומניח תשתית משמעותית להתפתחות האישית והמקצועית של התלמידים.
- אם היית פוגשת היום את עצמך בגיל 16, איזו עצה היית נותנת לעצמך?
לחלום. לתת דרור לחלומות שבחרת להגשים ולהיות נחושה בבחירותייך. להקשיב לקולות שבדרך, אך לקבל את ההחלטות שטובות לך, להתנסות ולהאמין שגם אם שגית, יש לך עדיין סיכוי להצלחה. להתנדב, למצוא מסגרת שאת מרגישה בה שייכת ותורמת ולבחור בסביבה שמאפשרת לך להתפתח.
- מה מרגיע אותך אחרי יום ארוך?
חיוך של ילדים, קריאת שירה והתבוננות בהצלחות, שיחות עם תלמידים שנהגו בדרך שהצעתי להם והצליחו, וחיבוק של הילדים והנכדים שלי.
- מהו המצפן שלך כשאת צריכה לקבל החלטה גדולה?
אמות מידה מוסריות, תשוקה לצדק, אתיקה ושמירה על כבודם של כל השותפים לאירועי קונפליקט.
המפגש בין סמכות לזכויות דורש חשיבה מתמדת, רגישות ואיזון עדין. המפתח הוא ליצור תרבות חינוכית שמכבדת את סמכות המורה ובו בזמן מגנה על כבוד התלמיד ועל זכויותיו, מתוך תפיסה שטובת הילד קודמת ושמירה עליה תורמת לטיוב החברה כולה.
- עם אילו מחשבות או תחושות את נרדמת בלילה?
עם מחשבות על הדרכים ליצור אחווה בחברה הישראלית, על הפעולות הנוספות שיש לקדם למען ילדים ובני נוער בפריפריה ועל הצורך לחזק הורים, מורים ומנהלים ברגעים שבהם נדמה שכל הכוחות והאפשרויות אוזלים.
אני נרדמת גם עם כאב עמוק על ההתעללות בילדים ועל רציחתם במלחמה, בעקבות השבעה באוקטובר, ועם החלום לכתוב ספר על מפעל חיי, על הקשיים שילדים ובני נוער חווים במוסדות החינוך ועל התובנות וההישגים שצברתי במהלך שני עשורים של שינוי בתחום החינוך לזכויות.
