ולפעמים צריך שינוי

אנחנו במשבר, משבר לאומי כבד ומתמשך. משברים גדולים, כלליים, לאומיים, נוטים לזלוג לחיים הפרטיים שלנו ולשבש את שגרת החיים שלנו ויחד איתה הרבה מהתפיסות, הערכים והשאיפות שלנו. שינויים דרמטיים כל כך בסביבה המקיפה אותנו, משפיעים עלינו באופנים מורכבים ועמוקים.  

אחד הדברים הראשונים להתערער הוא המקום התעסוקתי שלנו. לפעמים מקום העבודה הוא העוגן שסביבו מתנהלים חיינו ולפעמים הוא מקור לתסכולים שונים. רצון לשינוי תעסוקתי עולה מדי פעם, ברגעים מסוימים בחיים, אך ברגעי משבר זה לפעמים הדבר הראשון שנרצה לשנות. יש לכך מגוון סיבות- כאשר אנו מתמודדות עם שאלות קיומיות, העיסוק המקצועי שלנו תופס מקום מכובד, אנו מחפשות משמעות לעשיה שלנו, לפעמים זה רצון לתת מקום ליכולות שלנו, להביא לידי ביטוי את הכישורים שלנו, לפרוץ גבולות שבעבר הצבנו לעצמנו. לפעמים אלו רצונות שהשתקנו והיום אנו מרגישות שאי אפשר יותר, הזמן הופך יקר יותר עבורנו, אנו מרגישות שזה עכשיו או לעולם לא. ולפעמים, לפעמים אנחנו רק רוצות לגוון, וגם זה בסדר.  

הרצון בשינוי, דווקא בתקופה כזו, מייצר אתגרים שבימים כתיקונם פחות מורגשים. שוק העבודה עובר טלטלה, אחוזי האבטלה גואים, עסקים נסגרים. זה כמובן מעלה את השאלות- האם זה זמן נכון למעברי קריירה? האם נצליח לבצע שינוי בתקופה כזו? אך לפני שנענה על השאלות הטכניות הללו, ננסה לצלול יותר לעומק ולבחון האם  זה אמיתי? האם הרצון שלנו בשינוי מונע מפחדים ובימים רגילים לא היינו מעלות על הדעת לשנות את העיסוק שלנו? האם זהו צורך פנימי אמיתי שרק חיכה לגפרור שיצית את הניצוץ שבער בנו מזה תקופה?  

לאחר שנענה על השאלות האלו, עדיין ניצב האתגר הגדול מכולם- איזה שינוי נבצע וכיצד נעשה זאת. 

בואו ננסה לעשות קצת סדר ולבנות תוכנית פעולה כבסיס לשינוי-  

  • צעד ראשון יהיה להעלות על הכתב את השאלות שהצפנו ולענות עליהן. להתייעץ עם אנשי מקצוע, במידה ואתן זקוקות לכך (פסיכולוגיות תעסוקתיות) ולהבין האם הרצון הוא צו השעה עבורכן.  
  • הצעד השני והמרתק ביותר נסו להבין לאן פניכן- מהו השינוי שאתן רוצות לבצע. האם אתן רוצות להחליף את עולם התוכן התעסוקתי שלכן, או רק את הסביבה המיידית?  האם אתן יודעות מה אתן מחפשות היום?  אחד הכלים שיסייעו לכן בהתלבטות, הוא מודל יפני הנקרא "איקיגאי". משמעות המילה היא חיים בעלי ערך. הערך, על פי המודל היפני, מושג כאשר משלבים ארבעה אלמנטים- תשוקה לתחום מסוים, כישרון, תרומה לעולם ותמורה כספית. כדי למצוא את האיקיגאי החמקמק בהקשר תעסוקתי נצטרך לענות על ארבע שאלות בלבד- מה אני אוהבת? על מה ישלמו לי? מה העולם צריך?  במה אני טובה? אלו לא שאלות פשוטות כלל וכלל, אך הן מסייעות סיוע משמעותי בהבנת הצעדים הבאים שלנו.  
  • בשלב הבא ננסה להבין האם יש לנו את הכלים לבצע את השינוי. אולי אנחנו זקוקות ללמידה? לתעודות מסויימות? אולי אנחנו צריכות לייצר תיק עבודות או כל כלי אחר בהתאם לתחום?  
  • הצעד הרביעי יהיה למידת השוק, הבנה אילו מקצועות מבוקשים בימים אלו ואילו לא.  
  • ולבסוף, נתכנס להחלטה- האם זה הזמן הנכון? במידה וכן, אפשר לצאת לדרך, הדרך יכולה להתחיל מתנועות קטנות, אולי כדאי לחכות עד שיירגעו רוחות המלחמה ושוק העבודה יחזור להתנהל כבעבר, אולי כדאי להתחיל למידה אם צריך.  

שינויים גדולים מתחילים בתנועות קטנות- שאלת שאלות, למידת הנושא, בחינה של השטח, צלילה פנימה לנבכי הנפש שלנו. תנועות קטנות שבסופו של תהליך יובילו לשינוי.  

 

 

נשים במלחמה 

המצב כיום מביא איתו אתגרים שלא הכרנו: נשים משלבות בין קריירה לבית בתנאים בלתי אפשריים ונאלצות להתמודד עם ירידה בהכנסות ופגיעות בשוק העבודה. יחד עם זאת, הסולידריות הנשית נוכחת בכל הכוח, לצד יוזמות תמיכה חדשות. מוזמנות לקרוא עוד על המצב והפתרונות במאמר המלא.

לקריאה >

10 שאלות עם תחיה בן צור

כשהייתה ילדה, היא חלמה על מסעות ברחבי העולם ולא דמיינה שתהפוך למנהיגה בתעשייה. היא מוצאת השראה בציורים של פרידה קאלו, לומדת משגיאות העבר וממשיכה בכל הכוח גם בתקופות מאתגרות. אם הייתה יכולה לחזור אחורה בזמן, היא הייתה ממליצה לעצמה לסמוך על האינטואיציה שלה ולא לפחד לדרוש את מקומה. קבלו את תחיה בן צור – ראיון מלא באומץ, תובנות ועמידה נחושה על עקרונות.

לקריאה >

נשים חרדיות בעולם העבודה

אנו רגילות להתייחס לעולם העבודה כזירה א-דתית. עולם העבודה, כמובן, מורכב מבני ובנות דתות שונות על קשת רחבה של חילוניות-דתיות, אך כמעט ולא נהוג לשוחח על דת ואמונה בהקשרים תעסוקתיים. בשנים האחרונות, אנו עדות לשינוי מהותי שמתרחש ומוסיף היבטים חדשים לשיח על נשים בעולם העבודה – השתלבותן של נשים חרדיות במגוון רחב של תפקידים ותחומים.

לקריאה >