לבקש העלאה בשכר בלי להתבלבל

עובדים עלולים להגיע לשלב, בתחום התעסוקה, בו הם מרגישים כי השכר אינו מספק ואינו משקף את תרומתם לארגון; שלב בו הידע המקצועי, הוותק והיכולות האישיות מאפשרים קבלת תמורה גבוהה יותר.
למרות זאת, עובדים רבים מעדיפים בשלב זה לחפש מקום עבודה חדש ולהוכיח את מקצועיותם מחדש מאשר לבקש העלאה בשכר.
אז למה כל כך קשה לנו לבקש העלאה בשכר?

הקושי הפסיכולוגי
שני סוגי קשיים פסיכולוגיים קיימים אצל עובדים בכלל ואצל נשים בפרט בבואם לבקש העלאה בשכר. הראשון יוצא מנקודת הנחה ש'לא יאה לבקש עבור עצמי'. נשים שהיו מוכנות להילחם על תוספת שכר עבור הכפיפים שלהן, חוות קושי בפניה עבור עצמן. הקושי השני מתבטא במחשבה ש'אם אעשה עבודה טובה, ממילא יראו אותה ויתגמלו אותי בהתאם'. לצערנו, גם אם העבודה נראית, היא לא מתוגמלת באופן אוטומטי. לכן כאשר את מתכננת בקשה להעלאה בשכר, עליך לחשוב על פי האמרה "אם אין אני לי מי לי".
לעתים, מתוך כוונה להתכונן לשיחה, מדמיינים את התוצאות האפשריות החל בחיוביות וכלה בשליליות. דבר זה עלול להוביל לתחושה שהשיחה כבר נעשתה ועלולה להגביל את ההקשבה והשיח. לכן חשוב לתכנן היטב את מה שברצוננו לומר, ובנוסף להקשיב לצד השני ולראות אם יש דרכים יצירתיות לנהל את המשא ומתן.

הקושי האובייקטיבי
"העולם היום הרבה יותר מהיר, ישנה פחות יציבות תעסוקתית ובתוך התמורות המהירות עובדים הבאים לבקש העלאה בשכר שואלים את עצמם 'האם אני מקצועי/ת מספיק? האם לא נותרתי מאחור ביחס לקולגות שלי בארגון? האם עלולים להעדיף עובד/ת שמרוויח/ה פחות?'.
מה כדאי לעשות?
לתכנן את מהלך השיחה. לרשום לעצמך נקודות שיאירו את הסיבות בזכותן את מאמינה כי מגיעה לך העלאה בשכר. להציג הישגים בולטים. לזכור כי בקשת העלאה אינה מונולוג, היא סוג של שיחה, גם אם לא קלה.
לתזמן את הפגישה למועד הנכון – קביעת פגישה בנושא העלאה בשכר צריכה להיעשות בזמן המתאים. כדאי לקבוע את הפגישה למועד הסמוך להצגת דו"חות כספיים טובים, להימנע מימים בהם העומס בעבודה גדול ובמיוחד לא מומלץ לקבוע פגישה זו בזמן שהחברה מצויה בקשיים כלכליים.
לפני שתחליט/י על סכום המשכורת החדשה אותה תרצה/י לבקש, כדאי לבדוק באינטרנט את גובה המשכורות הסטנדרטיות בתעשייה לתפקידים דומים. הנתונים המפורסמים באתרים הללו יוכלו לתת לך ולממונים עליך מסגרת ריאלית של משכורת להתייחס אליה במהלך השיחה. למרות זאת, לא מספיק לצטט ממוצעים – עליך להוכיח כי הביצועים האישיים שלך ראויים וכי את/ה נותנ/ת מעבר לחובות העבודה הרגילות שלך.
אם את עובדת מצויינת, סביר להניח שהבוס/ית שלך לא י/תרצה להתחיל בתהליך חיפוש עובד/ת חדש/ה הדורש הכשרה וזמן התאקלמות.
גם הבוס/ית שלך הגיע/ה למקום אליו הגיע/ה באמצעות קידומים ושיחות שכר.

לאחר הכנה זו, רגשית ומעשית, שיחת השכר צריכה להיות אפקטיבית יותר, אך למרבה הצער, גם בשנת 2015 הטיות מגדריות יפעלו לרעת הנשים. מחקר, שנערך באוניברסיטת הרווארד, על ידי Hanna Riley Bowles בשנת 2010, הראה כי גברים ונשים המבקשים העלאה באותו הנוסח קיבלו תוצאות שונות לחלוטין. חלק גדול מהגברים קיבלו את ההעלאה ואילו הנשים נדחו בטענה כי הן אגרסיביות מידי ובקשותיהן תובעניות מידי. אחת מתוצאות המחקר הראתה כי על נשים, יותר מגברים, להתמקד בשני עזרים שונים: לתאר כיצד ביצועיה סייעו לארגון ולבקש משוב מהמנהל בצורה פשוטה: "מה אתה חושב?" והשני, להיעזר בתמיכה חיצונית ולערב ממונה ישיר בשיחת השכר, אם על ידי המלצה או על ידי ציון העובדה כי העובדת ידעה אותו לקראת המהלך והוא נתן את ברכתו.

התחלה חדשה

התחלה חדשה בקריירה היא לא דף חלק – היא רגע אסטרטגי.
רגע שבו אפשר לדרוש מקום סביב שולחן קבלת ההחלטות, לחדד כיוון, ולהפוך שאיפה לתוכנית פעולה סדורה.
הפעם אנחנו בוחנות איך נשים יכולות לנצל התחלות – שנה חדשה, תפקיד חדש או שינוי ארגוני – כהזדמנות ממשית למהלך קריירה, ומה האחריות של הארגונים בדרך לשם.

לקריאה >

10 שאלות עם טלי רפפורט

לפעמים שינוי בקריירה מתחיל בשאלה קטנה – ״מה אני באמת רוצה עכשיו?״.
טלי רפפורט, מאמנת קריירה ויועצת תעסוקתית, מלווה נשים ואנשים בצמתי קריירה כבר שנים – ממנהלות הייטק ועד מי שמבקשות להמציא את עצמן מחדש בגיל 40 ו-50.
בראיון היא משתפת מה קורה כשמקשיבים לקול הפנימי, איך בונים התחלה מקצועית חדשה בלי לקפוץ למים בעיניים עצומות, ואיך מזהים את הערך הייחודי שלך בעולם עבודה שמשתנה כל הזמן.

לקריאה >

מצפן נטע ליצירת תרבות ארגונית המקדמת שוויון מגדרי

כולנו שמענו ארגונים אומרים ״אצלנו יש שוויון״, ״אצלנו מקדמים נשים״. אבל כשמגרדים רגע מתחת לסיסמה, עולה השאלה האמיתית: מה קורה בפנים? ביום יום, בישיבות, בהחלטות, בקידומים, בשכר?
הפעם במאמר אנחנו מציגות את ״מצפן נטע״ – כלי שעוזר לארגונים (ולנו) להפסיק לנחש, ולהתחיל לראות תמונה ברורה: איפה נשים באמת יכולות לצמוח, ואיפה המבנים הארגוניים עדיין יכולים להשתפר.

לקריאה >