מסע הקריירה של נשים מנוקד בתחנות רבות, תחנות שעל חלקן אנו חולפות ברצף ואילו חלקן הופכות לתחנות עצירה. לעיתים זו בחירה מכוונת שלנו ולעיתים זו בחירה שנכפית עלינו. יש בכוחן של עצירות לשבש קריירה, בין אם זו הקפאה זמנית שמשפיעה על המשך זרימת הקריירה ובין אם זו עצירה שמסיגה אותנו אחורה. אנחנו בנטע, רואות בעצירות הללו הזדמנות לצמיחה.
לא פשוט לצמוח מתוך מעצור ולכן פיתחנו את מודל "תחנות העגינה: מעצירה לצמיחה". המודל מסייע לנשים להמשיך ולנהל את הקריירה גם בזמני עצירה. אנו רואות בתחנות העגינה תהליך מובנה בן ארבעה שלבים מרכזיים: שהייה, התעוררות, פעולה ודיוק. כל שלב מאפשר לנשים לחוות את העצירה בקריירה כחלק אינטגרלי של המסע ולא כמכשול בדרך. התהליך מתייחס לכל הרבדים בחיינו – הסביבתי-משפחתי, רגשי, תעסוקתי, כלכלי, תדמיתי ופיזי – ומאפשר לנו להתמודד עם העצירה בצורה הוליסטית ומעצימה.
שלב השהייה – לעצור ולהתבונן
שהייה, גם כשהיא נכפית עלינו, דורשת מאתנו להכיר בעצירה, לקבל אותה ולהתמקם בתוכה. זהו הזמן לעצור את המרוץ ולהתבונן פנימה והחוצה ולנשום עמוק. בעולם שבו פעולה מתמדת נתפסת כערך עליון, היכולת לעצור ולהתבונן היא מיומנות חיונית שיש לפתח. שלב השהייה נתפס כשלב המונע מבהלה, מעין שיתוק, אך שינוי הפרדיגמה מאפשר לנו לראות בשהייה את ההיפך.
ברובד הסביבתי-משפחתי, השהייה מאפשרת לנו לבחון את המערכות התומכות שלנו ואת האיזון שיצרנו בין הקריירה לבין המשפחה. האם האיזון הזה עדיין משרת אותנו? האם המערכות התומכות מותאמות לצרכים שלנו בתחנת העגינה הנוכחית?
ברובד הרגשי, השהייה מזמינה אותנו להכיר ברגשות שמעוררת העצירה – תסכול, חרדה, כעס, ואולי גם הקלה או שחרור. זהו הזמן להכיר בתחושות האלה בלי לשפוט אותן ולהבין את המסר שהן נושאות עבורנו.
ברובד התעסוקתי, השהייה מאפשרת התבוננות על המסלול המקצועי שעברנו עד כה ועל הכיוון שאליו אנו שואפות. האם העצירה מסמנת צורך בשינוי כיוון? האם היא מזמינה אותנו לחשוב מחדש על ההגדרה שלנו להצלחה מקצועית?
ברובד הכלכלי, השהייה מספקת הזדמנות לבחון את המצב הפיננסי שלנו ואת התוכניות שלנו להמשך. האם יש לנו רשת ביטחון שתאפשר לנו לעצור ולהתארגן מחדש? האם המשאבים שלנו מנוהלים בצורה שמאפשרת גמישות בזמני עצירה?
ברובד התדמיתי, השהייה מאפשרת לנו להתבונן בדימוי המקצועי שלנו ובאופן שבו אנו נתפסות בעיני עצמנו ובעיני אחרים. האם הדימוי הזה משקף את מי שאנחנו באמת? האם הוא משרת אותנו או מגביל אותנו?
ברובד הפיזי, השהייה מזמינה אותנו להקשיב לגוף שלנו ולצרכים שלו. האם העצירה בקריירה היא הזדמנות לטפל בבריאות שלנו? האם היא מאפשרת לנו להתחבר מחדש לצורכי הגוף והנפש?
שלב ההתעוררות – לזהות את הפוטנציאל
ההתעוררות היא הרגע שבו אנו מתחילות לזהות את הפוטנציאל הטמון בעצירה. זהו השלב שבו אנו מתחילות לראות את ההזדמנויות החדשות שנפתחות בפנינו ואת הכיוונים האפשריים להמשך הדרך.
ברובד הסביבתי-משפחתי, ההתעוררות מובילה להכרה בצורך לעצב מחדש את המערכות התומכות שלנו. אנו מתחילות לזהות את האנשים והמשאבים שיכולים לסייע לנו, בהמשך הדרך, ולבנות רשת תמיכה חדשה ומותאמת.
ברובד הרגשי, ההתעוררות מתבטאת בתחושת חיוניות מחודשת ובהתחברות למניעים הפנימיים שלנו. אנו מתחילות לזהות את הרגשות שמניעים אותנו קדימה ולהשתמש בהם כמצפן להמשך הדרך.
ברובד התעסוקתי, ההתעוררות מאפשרת לנו לזהות אפשרויות מקצועיות חדשות שלא היו גלויות לנו בעבר. אנו מתחילות לזהות את הכישורים והמיומנויות שרכשנו בדרך ולחשוב על האופן שבו נוכל להשתמש בהם בהמשך.
ברובד הכלכלי, ההתעוררות מובילה להכרה בצורך לבנות מודל כלכלי חדש שמתאים לשלב הבא בדרך. אנו מתחילות לזהות הזדמנויות כלכליות חדשות ולחשוב על דרכים יצירתיות לניהול המשאבים שלנו.
ברובד התדמיתי, ההתעוררות מתבטאת בצורך לעצב מחדש את הדימוי המקצועי שלנו. אנו מתחילות לזהות את הערכים והחוזקות שמייחדים אותנו ולחשוב על האופן שבו נוכל להציג אותם בעולם.
ברובד הפיזי, ההתעוררות מובילה להכרה בצורך לטפח את הבריאות והחיוניות שלנו כבסיס להמשך הדרך. אנו מתחילות לזהות את הפעולות שמעניקות לנו אנרגיה ולהתחבר מחדש לצורכי הגוף והנפש.
שלב הפעולה – לממש את הפוטנציאל
הפעולה היא השלב שבו אנו מתחילות לתרגם את התובנות והאפשרויות שזיהינו לצעדים מעשיים. זהו השלב שבו אנו יוצאות מאזור הנוחות שלנו ומתחילות לפעול בכיוון החדש.
ברובד הסביבתי-משפחתי, הפעולה מתבטאת ביצירת מערכות תמיכה חדשות ובניהול משא ומתן על חלוקת תפקידים במשפחה. אנו מתחילות לבנות סביבה תומכת שתאפשר לנו לממש את הפוטנציאל החדש שזיהינו.
ברובד הרגשי, הפעולה מתבטאת בהצבת גבולות בריאים ובביטוי אותנטי של הצרכים והרצונות שלנו. אנו מתחילות לפעול מתוך חיבור לערכים ולמניעים הפנימיים שלנו.
ברובד התעסוקתי, הפעולה מתבטאת בצעדים מעשיים לקידום הקריירה בכיוון החדש. אנו מתחילות ללמוד מיומנויות חדשות, ליצור קשרים מקצועיים חדשים ולהציג את עצמנו בצורה שמשקפת את הכיוון החדש.
ברובד הכלכלי, הפעולה מתבטאת ביישום של תוכנית כלכלית חדשה. אנו מתחילות לחפש מקורות הכנסה חדשים, להשקיע בפיתוח מקצועי ולבנות מערכת כלכלית יציבה שתתמוך בהמשך הדרך.
ברובד התדמיתי, הפעולה מתבטאת בבניית נראות מקצועית חדשה. אנו מתחילות להציג את עצמנו בצורה שמשקפת את הערכים והחוזקות שלנו ולבנות מותג אישי אותנטי ומעורר השראה.
ברובד הפיזי, הפעולה מתבטאת באימוץ הרגלים חדשים שמטפחים את הבריאות והחיוניות שלנו. אנו מתחילות לשלב פעילות גופנית, תזונה בריאה ושינה איכותית בסדר היום שלנו כחלק מהדרך החדשה.
שלב הדיוק – כיוונון וליטוש
בשלב הדיוק, אנו מכווננות את הפעולות שלנו בהתאם למציאות המשתנה. זהו השלב שבו אנו לומדות מהניסיון, מתאימות את האסטרטגיות שלנו ומפתחות מיומנויות חדשות שיסייעו לנו בהמשך הדרך.
ברובד הסביבתי-משפחתי, הדיוק מתבטא בשיפור מתמיד של האיזון בין הקריירה למשפחה. אנו מעדכנות את המערכות התומכות שלנו ומתאימות אותן לצרכים המשתנים שלנו ושל המשפחה.
ברובד הרגשי, הדיוק מתבטא בפיתוח מודעות רגשית גבוהה יותר ובתגובה מדויקת יותר לאתגרים רגשיים. אנו מפתחות את היכולת לזהות רגשות מורכבים ולהשתמש בהם כמקור לחוכמה ולהכוונה.
ברובד התעסוקתי, הדיוק מתבטא בהתאמה של המיומנויות והידע שלנו לדרישות המשתנות של השוק. אנו מפתחות מומחיות בתחומים ספציפיים ומתאימות את האסטרטגיות המקצועיות שלנו למציאות המשתנה.
ברובד הכלכלי, הדיוק מתבטא בניהול מדויק יותר של המשאבים הכלכליים שלנו. אנו מעדכנות את התוכניות הפיננסיות שלנו ומתאימות אותן לשינויים בהכנסות ובהוצאות.
ברובד התדמיתי, הדיוק מתבטא בהתאמה של המסר והנראות שלנו לקהל היעד שלנו, בהתאם לצרכים המשתנים של השוק.
ברובד הפיזי, הדיוק מתבטא בהתאמה של הרגלי הבריאות שלנו לצרכים המשתנים של הגוף. אנו מעדכנות את תוכניות האימון, התזונה והמנוחה שלנו ומתאימות אותן לרמת האנרגיה ולאתגרים הפיזיים שלנו.
תחנות עגינה כהזדמנות לצמיחה
מודל תחנות העגינה מאפשר לנו לראות את העצירות בקריירה כחלק אינטגרלי מהמסע ולא כמכשול בדרך. הוא מספק לנו מסגרת מובנית להתמודדות עם העצירה ולהפיכתה להזדמנות לצמיחה.
חשוב לזכור שכל תחנת עגינה היא זמנית. אנחנו לא נשארות בעצירה לנצח, אלא משתמשות בה כנקודת מוצא להמשך הדרך. המודל מאפשר לנו לעבור את תחנת העגינה בצורה מודעת וחזקה ולצאת ממנה בטוחות יותר, מחוברות יותר לעצמנו ומוכנות יותר להמשך המסע.
בעולם שבו קריירה של נשים עדיין רצופה אתגרים ייחודיים, תחנות העגינה מהוות הזדמנות לא רק לעצירה אלא גם להתחדשות ולצמיחה. הן מאפשרות לנו להתחבר מחדש לערכים ולשאיפות שלנו, לבחון מחדש את הדרך שבה אנו מגדירות הצלחה ולבנות מסלול קריירה שמשקף את מי שאנחנו באמת.
אנו, בנטע, מאמינות שהעצירה היא לא סוף הדרך אלא תחילתה של דרך חדשה. אנו מאמינות שבכוחה של כל אישה להפוך את העצירה להזדמנות, את המעצור לקפיצת מדרגה, ואת תחנת העגינה לנקודת מוצא של המשך מסע קריירה מספק ומשמעותי.
