שם מלא: טל כהן
גיל: 46.5
מצב משפחתי: רווקה
1. מה את עושה בחיים?
מנהלת תפעול בטיפולי – החברה להתפתחות הילד.
2. מה חלמת להיות כשהיית קטנה?
שנים הייתי בטוחה שאעבוד במשרד החוץ, אבל החיים הובילו אחרת.
3. צייני דמות שהשפיעה עלייך, ולמה?
המפק"צ שלי בהשלמה החיילית.
עשיתי השלמת קצונה של חיל חימוש (היום נקרא טנ"א) ולא באתי מהחיל עצמו. הוא הראשון שהוכיח לי שאפשר ללמוד הכל (גם איך להחליף פנצ'ר בבוץ), ושאף פעם לא מאוחר מדי לפעם ראשונה. גם שנים אחרי השירות הצבאי עוד מצאתי את עצמי נעזרת בו בדילמות מקצועיות ופיקודיות.
4. ספרי לנו על 2-3 אבני דרך משמעותיות בחייך המקצועיים.
בתקופת הקורונה יצאתי לחל"ת מהעבודה באל-על, ויצא לי להיות מגויסת למילואים כמעט שנתיים ברציפות. בתקופה הזו תפעלתי את מערך חלוקת חבילות המזון לכל מחוז הדרום, כולל בתקופת חג הפסח. בעוד אחרים היו סגורים בבתים – יצא לי להיות אחראית על פס ייצור של מעל מיליון חבילות מזון, שחולקו למשפחות הזקוקות לכך בכל תקופת הסגר הראשון.
לאחר מכן יצא לי להקים את מערך ההיסעים של חולי הקורונה במערך הבידוד לבתי המלון שהוקצו לכך.
בתקופת השיא המערך היה אחראי על 30 בתי מלון, והחמ"ל שבאחריותי הצליח להסיע מעל ל-2,000 איש ביום למלונות הבידוד.
ההישג הנוסף הוא בתפקיד הנוכחי. זו חברה קטנה שעשתה קפיצה ענקית בשלוש השנים האחרונות, ואני הקמתי את התפקיד שלי מאפס. זה כיף לראות את התפקיד שלי גדל ומקבל צורה ככל שהחברה גדלה.
5. מה הטעות הכי גדולה שעשית במהלך דרכך המקצועית?
בגיל 27, מיד אחרי השחרור מהצבא – נסעתי לרילוקיישן בלי לברר שום פרטים על התנאים שמגיעים לי, על הזכויות שלי.
מצאתי את עצמי בקנדה מתמודדת לבד בחיפוש דירה והתאקלמות תוך כדי עבודה במשרה מלאה.
בהמשך גיליתי שהחברה עושה המון עברות על החוק הקנדי והישראלי, ואחרי כמעט שנה חזרתי לארץ כמעט לנקודות התחלה.
6. כיצד היא השפיעה עלייך בהמשך הדרך?
למדתי לבחור נכון יותר את המקומות בהם אני עובדת, את הגבולות המקצועיים והאישיים שלי.
היום אני לא אהיה במקום שלא עושה אותי שמחה או מכבד את הגבולות והצרכים שלי.
7. אם היית פוגשת היום את עצמך בגיל 16, איזו עצה הייתי נותנת לעצמך?
תשברי את החומות שבנית מגיל צעיר, תדאגי להיות מטופלת בעקבות הדברים שחווית, ותאפשרי ללב שלך להיפגע.
8. מה מרגיע אותך אחרי יום ארוך?
ספר טוב, מוזיקה טובה, אפיה.
9. מה המצפן שלך שמורה לך את הדרך והכיוון?
האושר הפנימי והחוסן שלי.
מקומות שבהם אני מרגישה שיש פגיעה בדברים האלו – אלו מקומות שאני לא אישאר בהם אם יש לי ברירה.
אני משתדלת להיות במקומות שיש בהם ערך לעולם וערך עבורי.
10. עם אילו מחשבות או תחושות את נרדמת בלילה?
היום, אחרי המלחמה, זה בעיקר מחשבות על דברים שהיה אולי אפשר לעשות אחרת.
יש רגשות אשם ותחושה שאולי הייתי יכולה לעשות יותר, יש זכרונות פחות טובים.
בתקופה הזו אני מאוד מקפידה לטפל בעצמי, לא להיות במקומות שיכולים להוות עבורי טריגר, ולהיות בחמלה ואהבה עצמית.
