פסח תשפ"א – קשה להאמין שעברה שנה מאז שנאלצנו להצטמצם סביב שולחן הסדר.
בעת הזו אנו מתחילות להרגיש את סוף הקורונה, מצפות לתוצאות הבחירות, רוצות לחזור לימים עם סדר ומשמעות וכמו תמיד – הרוח האביבית שמלווה אותנו, מביאה איתה תקווה – כל אחת והתקווה שלה.
שנה זו, יחד עם האתגרים שלה, איפשרה לאחדים והכריחה אחרים, לחדד את המחשבות שלהם לגבי אורחות חיים, לערוך סדרי עדיפויות ואף להמציא את עצמם מחדש. עבור רבים ניתנה החירות לחלום מחדש על איך היו רוצים שחייהם ייראו.
השיקולים שלנו בבחירת עבודה או עיסוק מחוברים לדרך החיים שאנו רוצות לעצמנו. למרות שמדובר רבות על עולם העבודה לעומת הבית, ההפרדה הזאת אינה בהכרח מדוייקת – לא רק משום שעולם אחד משפיע על העולם השני וישנה גם הפרייה הדדית, אלא גם משום שקיימת זליגה רגשית מעולם אחד לשני – לטוב ולרע.
זה הזמן למזג את העולמות כדי להבין מה אנחנו אוהבות לעשות, מה מעניין אותנו, כיצד נוכל בדרך הטובה ביותר עבורנו להביא לידי ביטוי את הכישורים שלנו?
באיזו סביבת עבודה אנחנו רוצות להיות ולאיזה בית אנחנו רוצות לשוב. מהי הצלחה עבורנו ואיך נרגיש שמימשנו את עצמנו?
להתפתח, להתקדם, להצליח – אלו מושגים שצריכים להיות אישיים וסובייקטיביים. צריכה להיות לנו החירות להגדרה עצמית לגבי מהי הצלחה עבורנו. התקדמות יכולה להיות לצדדים או למקום שאולי ה"חברה" לא תראה כהצלחה – אבל זה מקום שגורם לנו אושר או סיפוק. בתקופה האחרונה, יותר מתמיד, ניתנת לנו ההזדמנות להציב יעדים חדשים ואפילו ליצור ולעצב את הייעוד שלנו. ייעוד אינו דוקא משהו שנולדים איתו והוא אף יכול להשתנות בתקופות שונות בחיים.
"כמה טוב לנו כשאנו יכולות לעסוק בתחום שבו הערכים שלנו באים לידי ביטוי, להיות קשובות לקול הפנימי שלנו ולהגדיר בעצמנו ולעצמנו את הדרך הטובה ביותר עבורנו. כדברי חמוטל אופק, אחות מצפת, שסועדת את מטופליה בבית החולים במסירות: 'כל אחד צריך לדעת מה המקום המתאים לו ומתוך כך, אם הוא עושה את תפקידו באהבה ונותן את הנשמה – הוא יהיה מאושר'".*
*מתוך "מצליחה בדרכה" – החופש להיות את בקריירה, יעל יצחקי, הוצאת ניב, 2020
