המציאות העצובה במקומות עבודה ברחבי העולם: נשים עוזרות יותר, אך מרוויחות מכך פחות. בהתאם לסטריאוטיפים מגדריים מקובעים, אנו מצפים מגברים להיות שאפתנים ומכווני תוצאות, ומנשים להיות שיתופיות ומטפחות. כשגבר מציע עזרה, מרעיפים עליו שבחים ותגמולים. כשאשה עוזרת, תחושת המחויבות כלפיה קטנה יותר. היא הרי רוצה להיות שחקנית קבוצתית.
לקריאת הכתבה במלואה:
מעטים האנשים שהצליחו לשנות את מערכת החינוך מבפנים לאורך שנים, וטובה בן ארי היא אחת מהם. בראיון, היא מספרת על אבני הדרך המקצועיות שלה, על המהפכה שהובילה בתחום זכויות התלמיד ועל למה חינוך לקריירה מתחיל הרבה לפני העבודה הראשונה.
אנחנו נוטות לחשוב שקריירה מתחילה אחרי הצבא, התואר, או עם העבודה הראשונה. בפועל, כבר בחטיבת הביניים מתעצבים דימוי עצמי, תחושת מסוגלות והאמונה במה ש”מתאים” לנו. במאמר הזה אנחנו בוחנות איך נוצרות ההטיות האלה, ולמה חינוך לקריירה בגיל צעיר הוא לא מותרות – אלא הזדמנות אמיתית להרחיב את גבולות האפשר.
20 שנה אחרי שהקימה את נטע, ד״ר יעל יצחקי חוזרת לרגעים שבהם הרעיון התחיל להתגבש – מתוך חיבור בין מחקר, פמיניזם ועולם העבודה. בראיון אישי היא מדברת על מה שנשים מקבלות מנטע מעבר לכלים מקצועיים, על השינויים שעבר שוק העבודה, ועל מה שנשאר בלב הארגון גם אחרי שני עשורים: אמונה עמוקה בזכות של כל אישה להקשיב לעצמה, להתפתח ולבחור את הדרך המדויקת שלה.