מחקר, שממצאיו פורסמו ב״ניו יורק טיימס״ ו״אטלנטיק״, שבוצע ע"י פרופ' אניטה וולי מבית הספר לניהול בקרנגי מלון, פרופ' תומס מלון מבית הספר לניהול ב–MIT וכריסטופר צ׳בריס, פרופ' לפסיכולוגיה מיוניון קולגה, מגלה כי מה שהופך קבוצות לחכמות יותר אינו מנת המשכל של משתתפיהן, אלא שיעור הנשים בהן – קבוצות עם יותר נשים מגברים השיגו באופן עקבי תוצאות גבוהות יותר.
נכתב ע"י נדן פלדמן
כשאנחנו חושבות על הקריירה שלנו, הרבה דברים מבקשים מקום: רצונות, כישורים, רעיונות, שאלות וגם התלבטויות.
לפעמים, הדרך להבין איך הם מתחברים מתחילה דווקא בדף אחד.
״האחות היא הלב המרכזי של הטיפול הבריאותי באדם״, אומרת פרופ׳ אילה בלאו, שכבר כילדה חלמה להיות אחות מיילדת ומאז הקדישה את דרכה להוראה, למחקר ולהקמת מערכים בתחום הסיעוד. בראיון אישי היא מדברת על האתגרים הדחופים של המקצוע, על מקומם של נשים וגברים בתוכו, ועל הסיבות שבגללן הגיע הזמן להסתכל אחרת על הסיעוד.
אנחנו רגילות לחשוב על ״מקצועות ורודים״ פשוט כתחומים שבהם יש רוב נשי. אבל מאחורי הצבע מסתתר מנגנון עמוק יותר: כשמיומנויות כמו אכפתיות, הקשבה ואחריות נתפסות כ״תכונות נשיות״, העבודה עצמה זוכה לפחות הכרה, תגמול והשפעה. הפעם במאמר שלנו אנחנו בוחנות איך התופעה מתבטאת בעולם הסיעוד, ומה צריך להשתנות כדי שאחיות ואחים לא רק יחזיקו את מערכת הבריאות, אלא גם יובילו אותה.