נושא המחקר: רצונן של נשים לקבל חופשת לידה גמישה
המחקר נערך על ידי נטע בשנת 2011 בשני שלבים. השלב השני בוצע באמצעות סקר יעודי אינטרנטי על ידי Shiluv Millward Brown.
מבוא:
החוק בישראל קובע כי אישה זכאית לחצי שנה חופשת לידה, מתוכה 14 שבועות בתשלום.
בתקופה זו אסור לה להגיע למקום עבודתה, להשתתף בישיבות או לטפל בלקוחות. זה נכון גם לגבי נשים עצמאיות וגם לגבי שכירות.
בפועל, נשים רבות אינן מעוניינות להתנתק באופן טוטלי ממקום עבודתן, והן אכן שומרות על קשר בדרכים שונות, בניגוד לחוק.
שאלת המחקר:
נשאלו לדעתן לגבי אפשרות לקבל חופשת לידה גמישה, שבה יוכלו לחזור לעבודה חלקית עוד בתום שלושת החודשים, לדוגמה להשתתף בישיבות חשובות, לנהל תקשורת בטלפון או במייל מהבית וכדומה), ובמקביל להמשיך לקבל אחוז יחסי מתשלומי הביטוח הלאומי.
אוכלוסיית המחקר:
בשלב הראשון המחקר כלל 204 נשים אקדמאיות, אימהות לילדים, המועסקות כשכירות. גילן הממוצע של הנשים היה 35. בשלב השני נדגמו 504 נשים יהודיות, דוברות עברית בגילאי 22-49, אמהות שכירות..
תוצאות עיקריות:
• מרבית הנשים (69%) ציינו כי ההצעה הנ”ל תורמת לנשים עובדות, ואילו רק פחות מרבע מהנשים (23.5%) ציינו כי ההצעה פוגעת בנשים עובדות.
• 50.5% ציינו כי נראה להן שהיו לוקחות חופשת לידה גמישה, המשלבת חזרה חלקית לעבודה, תוך כדי חופשת הלידה.
• לאחר הוצאת הנשים שציינו כי “אין להן דעה”, עולה כי 75% מהנשים ציינו כי שינוי החוק יתרום לנשים עובדות, ואילו רק 25% ציינו כי שינוי החוק יפגע בנשים עובדות.
