מנהלת תוכן, מנחת סדנאות, יועצת למחפשי עבודה – מאיה רענן היא סלאשרית גאה, שחיה קריירה מרובת פנים, עם חיבור עמוק למה שמניע ומסקרן אותה באמת.
בראיון אישי וחד היא מספרת על הפניות שעשתה בדרך, על כוחה של טעות, ועל הבחירה לא לוותר על אף חלק ממי שהיא.
שם: מאיה רענן
גיל: 49
מצב משפחתי: נשואה +2
1.מה את עושה בחיים?
אני סלאשרית גאה, אישה של "גם וגם" – מנהלת תוכן בעמותת נטע, מנחה סדנאות למחפשי עבודה מבוגרים (עצמאית) ומנהלת שותפויות מעסיקים בתחום תעסוקת מבוגרים בג'וינט ישראל (שכירה). העשייה שלי מגוונת ומורכבת מהנחיה, ייעוץ למחפשי עבודה, פיתוח תוכן, פיתוח אמצעי למידה, יצירת קשר עם מעסיקים, במטרה להביא לשינוי המציאות התעסוקתית עבור מבוגרים בישראל. יש לי שעות שטח של עמידה על הרגליים מול קהל, יש לי שעות פיתוח ולמידה מול מחשב, יש לי עצמאות ושקט ויש לי צוותים שאיתם אני עובדת ואיתם מפתחת את החשיבה ולא מפסיקה ללמוד.
2.מה חלמת להיות כשהיית קטנה?
החלומות שלי תמיד היו על הקשת היצירתית. חלמתי להיות במאית קולנוע או תיאטרון, שחקנית תיאטרון ויותר מהכל חלמתי להיות סופרת. זה היה החלום העקבי ביותר שלי. במידה מסוימת גם הגשמתי אותו. לא חלמתי על פרסום, אלא על פרנסה מכתיבה וזה מתקיים היום. בנוסף כתבתי ספר שכמעט יצא לאור (אחרי עבודת עריכה מאומצת עם עורכת במימון ההוצאה לאור, ההוצאה נסגרה והספר נגנז). אולי יום אחד אפרסם אותו, אבל כמו שציינתי, הפרסום עצמו הוא החלק הפחות משמעותי מבחינתי, הכתיבה עצמה היתה המטרה ולאחריה הרגשתי שכבשתי אוורסט פנימי.
3.צייני דמות שהשפיעה עלייך, ולמה?
מרים שפיר. מרים יועצת קריירה מנוסה והמנחה של קורס ייעוץ קריירה בעמותת פעמונים. לפני הרבה שנים, התנדבתי בעמותה והשתתפתי בקורס של מרים, דרכה נחשפתי לתחום ייעוץ הקריירה ליחידים ולקבוצות. זה היה הקורס הראשון שלמדתי בתחום, אבל לא האחרון. היא חשפה בפני תחום מרתק ובהמשך למדתי אצלה קורסים נוספים. למדתי על כוחה של קבוצה גם בתחום שנתפס כמאוד אישי, למדתי דרכה על מציאת המקום הנכון עבור כל אחד ואחת ובמסגרת הלמידה גם דייקתי את מסלול הקריירה שלי והבנתי שהוא לעולם לא יהיה מסלול יחיד אלא כביש רב ערוצי. הבנתי שאני לא צריכה לוותר על תחומים שמעניינים אותי ושאני יכולה לשלב את כלל הכישורים שלי בעולם העבודה, למרות שלכאורה אין ביניהם קו מקצועי מקשר.
4.ספרי לנו על 2-3 אבני דרך משמעותיות בחייך המקצועיים?
באופן כמעט אבסורדי, שתי אבני דרך משמעותיות היו שתי סטיות, שסטיתי ממסלול הקריירה הטבעי שלי. בראשונה עבדתי כפקידת קבלה בחברת הייטק ובשניה עבדתי כמזכירה בחברת הדברה. בשני התפקידים עבדתי תקופות קצרות, מתוך צורך כלכלי, בתחילת הדרך התעסוקתית. שני התפקידים הללו, שלכאורה אין ביניהם ובין תחומי הענין והכישורים שלי דבר וחצי דבר, היו סטיות הכרחיות מהדרך שנבעו מאילוצים באותן התקופות ובדיעבד לימדו אותי המון על יכולות ההסתגלות שלי, על זוויות נוספות בעולם העבודה ועל הפער בין "נכון עבורי" ו"שגוי עבורי". אני מאמינה שזו היתה מתנה. שתי היציאות הקצרות מהמסלול, הועילו לי ופקחו את עיני באופן שלא הייתי זוכה לו לולא ההתנסויות הללו.
5.מה הטעות הכי גדולה שעשית במהלך דרכך המקצועית?
הטעות הגדולה ביותר שעשיתי היתה הבחירה שלי בלימודים אקדמיים בתחום מדעי הרוח על פני מדעי החברה. זה האריך לי את הדרך למקצועות שבהם אני עוסקת היום. לאחר שכבר נכנסתי לעולם העבודה, עם המטען האקדמי "השגוי" אני יכולה לומר שכשאני מתבוננת על מהלך הקריירה שלי אני לא רואה בו טעויות. כמובן שלא כל מה שניסיתי צלח, לא כל מה שרציתי השגתי, אבל, במבט-על, אני מאמינה שכל דבר שעשיתי הוביל למקום שבו אני נמצאת היום, המקום המדויק והטוב ביותר עבורי.
6.כיצד היא השפיעה עלייך בהמשך הדרך?
הטעות אילצה אותי לפתח יכולות למידה עצמאיות ובהמשך להשלים ידע לאורך הזמן. זו השפעה חיובית מאוד בעיני.
7.אם היית פוגשת היום את עצמך בגיל 16, איזו עצה הייתי נותנת לעצמך?
אל תדאגי, תסמכי על עצמך ועל הכישורים שלך, תמשיכי לכתוב, את עושה את זה, תסתכלי סביב ותחשבי מה באמת מעניין אותך. לא מעניין ברמת הסקרנות אלא ברמת עניין אמיתי ועמוק. ובאמת, תלמדי פסיכולוגיה, העולם הספרותי הרבה פחות מעניין אותך ממה שנדמה לך כרגע.
8.מה מרגיע אותך אחרי יום ארוך?
הדברים הקטנים – שיגרה של תפעול בית (לא מצריך מחשבה), שיחות עם בן הזוג והבנות שלי. בית.
9.מה המצפן שלך שמורה לך את הדרך והכיוון?
ההכרות שלי את עצמי, הכוחות שלי, הכישורים שלי והנושאים שמציתים בי ענין ותשוקה. אני יודעת בדיוק ממה אני מורכבת (וזו בהחלט מורכבות) ומה מניע אותי, אני יודעת מה מעניין אותי ואני יודעת לשלב בין הדברים הללו.
10.עם אילו מחשבות או תחושות את נרדמת בלילה?
תערובת של מחשבות על משפחה ועבודה. הכל מתערבב לפני השינה. גאווה, דאגה, אהבה, הכל יחד.
