גברים, נשים ומשא ומתן

נושא המחקר: גברים, נשים ומשא ומתן
המחקר בוצע על ידי נטע בשנת 2012 באמצעות מאגר מוחות – מכון מחקר ויעוץ בינתחומי בע”מ.

מבוא:
תוצאותיו של משא ומתן תלויות בתהליך המו”מ ובנושאים ונותנים המנהלים אותו. אחד הגורמים המשפיעים על התהליך הוא הנחות מוסוות, שאתן מגיע הנושא ונותן לשולחן המו”מ. מגדר הוא אחת מהקטגוריות החברתיות העיקריות, הנושאת הנחות מוסוות. במו”מ, התכונות המיוחסות יותר לגברים, כגון אינדיבידואליות ותחרותיות, נחשבות לטובות יותר, בעוד שתכונות המיוחסות יותר לנשים כגון היכולת להתעמק בקשרים בין-אישיים ושיתוף פעולה, אינן זוכות להערכה במו”מ. יחד עם זאת, נראה שנושאים ונותנים מנוסים מודעים לכך שמו”מ, גם שנערך בסביבה תחרותית, נדרשים בו שתוף פעולה והתחשבות בצד האחר, כדי להשיג תוצאות אינטגרטיביות, כלומר, כדי להגדיל את “העוגה” שבמיקוח (מתוך עבודת הדוקטורט של יעל אוסין יצחקי, 2003).
שאלת המחקר:
המחקר בוחן עמדות כלליות לגבי ניהול משא ומתן, העדפות לגבי מין הנושא ונותן והגורמים המשפיעים על העדפות אלה.

אוכלוסיית המחקר:
דגימה הסתברותית של 516 משיבים מתוך פאנל אינטרנטי מייצג של האוכלוסייה היהודית בארץ. שלושת המגזרים הגדולים בציבור היהודי (המגזר היהודי הכללי, המגזר החרדי ומגזר העולים החדשים) שימשו כשכבות הדגימה באופן פרופורציונאלי.

תוצאות עיקריות:
• שיעור הנשים המנהלות משא ומתן במסגרת עבודתן (51%) נמוך משמעותית ביחס לשיעור הגברים המנהלים משא ומתן במסגרת העבודה (66%).
• 76% ציינו כי לא משנה להם מול מי הם מנהלים מו”מ.
• 88% העדיפו פגישה אישית כדרך הטובה ביותר לניהול מו”מ.
• גברים ונשים כאחד חושבים שעדיף שנשים ינהלו מו”מ כאשר נדרש שיתוף פעולה וכאשר יש צורך ליצור אמון בין הצדדים.
• לעומת זאת, בסקר עלה כי גברים ונשים כאחד מעדיפים שגברים ינהלו את המו”מ כאשר מדובר בהגדלת רווחי החברה.

10 שאלות עם יעל יצחקי – נטע

20 שנה אחרי שהקימה את נטע, ד״ר יעל יצחקי חוזרת לרגעים שבהם הרעיון התחיל להתגבש – מתוך חיבור בין מחקר, פמיניזם ועולם העבודה. בראיון אישי היא מדברת על מה שנשים מקבלות מנטע מעבר לכלים מקצועיים, על השינויים שעבר שוק העבודה, ועל מה שנשאר בלב הארגון גם אחרי שני עשורים: אמונה עמוקה בזכות של כל אישה להקשיב לעצמה, להתפתח ולבחור את הדרך המדויקת שלה.

לקריאה >

עשרים שנות תעסוקה ומגדר בישראל

20 שנה הן מספיק זמן כדי לראות שינוי. אבל הן גם מספיק זמן כדי להבין איפה הוא נעצר. חזרנו אל שני העשורים האחרונים בעולם התעסוקה בישראל ובדקנו: מה באמת השתנה עבורנו, אילו דלתות נפתחו, ואילו פערים פשוט למדו לדבר בשפה חדשה. מבט רחב על קריירה, שכר, ניהול ותקרות זכוכית – ובעיקר על השאלה מה עוד נדרש כדי שהתקדמות לא תהיה רק מספר, אלא מציאות.

לקריאה >

10 שאלות עם פרופ יעל שטרנהל

פרופ יעל שטרנהל בחרה להקדיש את חייה להבנת הרגעים שבהם העולם משתנה, והאנשים שמצליחים לשנות אותו. מהילדה שהתרגשה מסיפורו של מרטין לותר קינג, היא הפכה לחוקרת שמחפשת בעבר תשובות לשאלות שמעסיקות אותנו גם עכשיו. בריאיון היא מדברת על סקרנות שלא מרפה, על החלטות שמבשילות לאט, על עידן ה-AI שמחייב אותנו ללמוד מחדש, ועל היכולת האנושית לחשוב לעומק, להבין שינוי ולהישאר בתנועה.

לקריאה >